ב. התאוששות כלכלית והתדרדרות ביטחונית

עמוד:293

להפיכת הסכמי שביתת הנשק לשלום של קבע בין ישראל לשכנותיה , ונוצר הרושם כי צפוי עימות צבאי נוסף באזור . פעולות התגמול שביצעה ישראל בתגובה על פגיעות באזרחיה זכו בדרך כלל לגינוי בזירה הבין לאומית-מדיניות שהוביל הממשל האמריקני החרש בראשותו של הנשיא רווייט אייזנהאואר , שנכנס לתפקידו בינואר . 1953 נשיא ארצות הברית ומזכיר המדינה שלו , ג'ון פוסטר דאלס , רגלו בקו נוקשה ב"מלחמה הקרה" נגד הגוש הסובייטי , וניסיונותיהם לגבש עם בריטניה חזית ערבית נגד התפשטות ההשפעה הסובייטית במזרח התיכון הניעו אותם לגלות גישה אוהדת כלפי העולם הערבי ויחס קריר כלפי ישראל . אשכול המשיך להתרכז בשנים אלה בניווט כלכלת ישראל הצומחת תוך הקפדה על מדיניות כלכלית נכונה ובלתי הרפתקנית , אם כי היה עליו לעסוק גם בעניינים מדיניים וביטחוניים , בעיקר מן ההיבט הכלכלי אך גם מן ההיבט המדיני הביטחוני . למרות הופעת הסימנים הכלכליים המעודדים סבל עדיין המשק הישראלי באביב 1954 מקשיים ניכרים . אשכול גרס שהפיתוח הוא תכלית הכל והתשובה לכל חוליי המשק , ולפיכך ביקש להגביר את פיתוח אמצעי הייצור ובה בשעה לשמור על יציבות ולמנוע סכנה של נסיגה . במאי , 1954 כאשר סימני ההתאוששות במונחי תעסוקה , תוצר והאטת האינפלציה היו כבר ברורים , וכאשר מעמדו הפוליטי שוקם לאחר שנפגע משהו כמהלך שנת הבלימה , שנת , 1953 העלה אשכול בפני מרכז מפא"י הצעה לא פופולרית : לבטל חלק מהסובסידיות ולהפנות את הכספים שייחסכו בתקציב הרגיל להגדלת תקציב הפיתוח . הוא גרס שצעד כזה יביא לעלייה בתעסוקה היצרנית ולקיצוץ בעבודות הדחק הבלתי יצרניות , שאת דעתו השלילית עליהן ביטא בלשון זו : "כשיש לנו עשרות אלפים שרק אוכלים ואינם עושים כלום או מצחצחים את הכבישים , או אפילו מדגדגים את החרובים העתיקים - קשה על זה לבנות עתיד . " עוד הציע שכדי למנוע את האפשרות שקיצוץ הסובסידיות יגרום לעלייה גדולה במחירי המוצרים ישולם חלק מתוספת היוקר לשכירים לא במזומן אלא בתעודות חיסכון של הממשלה , והכסף שישתחרר ישמש לנטיעת פרדסים שרווחיהם "יעמדו לשירות אותם האנשים שבידיהם תעודות חיסכון . " כמה שבועות לאחר מכן הניח אשכול נדבך נוסף לבניין המשק הישראלי בהגישו לכנסת את חוק בנק ישראל . עם כניסתו לתפקיד שר האוצר העניק אשכול עדיפות עליונה להקמת בנק מרכזי כמקובל בכל המדינות המפותחות . מוסר זה נועד לקלוט לתוכו את מחלקת ההוצאה של "בנק לאומי לישראל , " שהוקמה באוגוסט 1948 כהסדר ודרום כדי לענות על הצורך במנגנון להנפקת המטבע הישראלי , אולם לא נועדה לשאת באחריות לניהול המערכת המוניטרית במדינה , ולא מילאה את התפקיד הנוסף והחיוני של בנק מרכזי - פיקוח על הבנקים . בדבריו בכנסת ביוני 1954 הדגיש אשכול כי לבנק ישראל נועדו שני תפקידים מרכזיים : " לנהל , להסדיר ולכוון את מערכת המטבע וכן את מערכת האשראי והבנקאות בישראל בהתאם למדיניותה הכלכלית של הממשלה" ( תעודה . ( 96 בנובמבר 1954 הושלמה הקמת הבנק ודור הורוביץ נבחר לנגיד הראשון שלו . באותה השנה הוקם גם אגף הכנסות המדינה באוצר . זאב שרף מונה לתפקיד הממונה על הכנסות המדינה , מינוי שהתברר עד מהרה כי הוא מוצלח ביותר . באגף זה , ששרף שירת בו שבע שנים , שולבו שלוש יחידות : אגף מס הכנסה , אגף המכס והבלו ומנהל מלווה חובה מס רכוש , ארנונה ומס בולים , והן גובשו למערכת אחת הנתונה לאחריותו העליונה של הממונה . ביולי 1954 קיבלה הממשלה את הצעתו של אשכול להגדיל את תקציב הפיתוח ב 30 מיליון ל"י , ולממן הגרלה זו מקיצוץ בסובסידיות וממלווה עממי צמוד מדד . אשכול דאג להפנות את תקציבי הפיתוח בעיקר להשקעה בענפי תשתית במשק , כגון מפעלי מים וחשמל ארציים , דרכי תחבורה ונמלים וכן לענפי משק שלא הושקע בהם הון פרטי , כגון התיישבות חקלאית , שיכון , תחבורה אווירית וימית וכריית מחצבים . עם זאת בגלל מיעוט ההון הפרטי שזרם לישראל באותן השנים הופנה חלק מתקציבי הפיתוח לענפים שהיו מטבעם שדה פעולה של ההון הפרטי - תעשייה , פרדסנות , מלונאות ושירותי תיירות . ההשקעות הרבות של המדינה במישרין ובעקיפין בענפים השונים הגדילו מאוד את משקלו של המגזר הציבורי במשק הישראלי , והפכו את הממשלה לגורם המכתיב את כיווני ההתפתחות שלו . במחצית הראשונה של שנות החמישים תמכו רוב חברי הממשלה במדיניות "עם הפנים לחקלאות , " מדיניות שהתבססה על התפיסה כי "חקלאות איתנה היא אבן הפינה והיסוד לאומה ולמולדת , " כפי שקבע אשכול בשפה מליצית . לפיכך ניתנה למגזר החקלאי ולהקמת מערך השקיה ארצי עדיפות ברורה בהקצאת תקציב הפיתוח בשנים אלה . מרבית

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר