ב. התאוששות כלכלית והתדרדרות ביטחונית

עמוד:290

ב . התאוששות כלכלית והתדרדרות ביטחונית ף * יוני 1953 סיים אשכול שנה ראשונה בתפקיד שר האוצר . 0 היתה זו עבורו שנה לא קלה - ההתמודדות היומיומית המתסכלת עם קופת המדינה הריקה , מראה המשק המדשדש במקום ובעיקר מספר המובטלים הגדול הכאיבו לו ונגדו את תפיסת עולמו . הוא סירב להשלים עם עמדת יועציו הכלכלנים שעל פיה עלייה זמנית במספר המובטלים היא התפתחות חיונית להבראת המשק . "לפי הכריסטומטיה וספרי הלימודו של הכלכלנים המצב טוב , אבל איני יודע איך נמשיך במצב של רבבה מחוסרי עבודה , " טען בנובמבר 1952 בפני חברי סיעת מפא"י בכנסת . גם התוויית המדיניות הכלכלית בממשלה הפכה למסובכת יותר לאחר כניסת סיעות ה"ציונים הכלליים" וה"פרוגרסיווים" לממשלה שהקים בן גוריון בדצמבר 1952 ומינוי נציגיהם למשרדים כלכליים : פרץ ברנשטיין לתפקיד שר המסחר והתעשייה ויוסף ספיר לתפקיד שר התחבורה . פנחס רוזן , מנהיג המפלגה הפרוגרסיווית , שלא הצטרפה לקואליציה מיד לאחר הבחירות כיוון שתבעה את צירוף הציונים הכלליים , חזר לממשלה בתפקיד שר המשפטים . הציונים הכלליים וגם הפרוגרסיווים דגלו במדיניות כלכלית ליברלית שדרשה להמעיט בהתערבות המדינה במשק , ובישיבות הממשלה בנושאים כלכליים התנהלו התנגחויות בלתי פוסקות בין השרים ממפלגות אלה לבין שרי מפא"י בראשות אשכול . עימותים אלה התקיימו אף על פי שלמעשה נטתה הממשלה להקטין את מעורבותה במשק , ופעלה לבטל בהדרגה את הפיקוח על המחירים ולהפסיק בהתאמה את הקיצוב . התהליך היה מוחשי אם כי לא הוחל על כל המוצרים והשירותים . אשכול נתן לכך ביטוי בנאום התקציב לשנת 1953 / 54 ( תעודה , ( 91 שבו אמר בין השאר : "השנה התקציבית היוצאת גם היא שנת צמצום - ואף ביטול - הפיקוח על הרבה מצרכים ומוצרים , " ותוך הדגשה שאין לו גישה דוקטרינרית בנידון טען ש"מעולם לא ראינו במשטר הפיקוח אידאל , אלא הכרח לא יגונה במצב כלכלי מסוים . " אשכול חש שהמעמסה עליו בלתי אפשרית וקבל בפני חבריו לוועדה המדינית של מפא"י בראשית יוני : "אני אכרע מבחינה פיסית . אני ממלא דברים ששר לא צריך לעשותם . " הוא דרש למנות לתפקיד מנהל כללי של משרד האוצר אדם מרכזי שעמו יוכל להתייעץ ולהתחלק במעמסה , ועל פי דרישתו מונה לתפקיד ידידו פנחס ספיר . "עכשיו יש על מי לסמוך ועל מי להטיל משימות , " אמר אשכול לאחר מינויו של ספיר , שעבר עמו בצוותא מאז ראשית ימי "מקורות" בשיתוף פעולה יוצא דופן . מינויו של ספיר הכניס תנופה למשרד האוצר והחיש את תהליך ארגונו מחדש . שני האישים , שדמותם המרשימה וקולם הרועם הורגשו היטב במסדרונות משרד האוצר , ניחנו באנרגיות עבודה בלתי נדלות , האמינו בעשייה מידית וללא הפסקה , תמכו ברעיונות מקוריים , עודדו יזמה ושנאו סחבת , כפי שהעידה מזכירתם המשותפת מאותם הימים , בלה קרני . לצד שיפור אגפי המשרד והרחבת סמכויותיו שם אשכול רגש רב , כהרגלו , על בניית צוות עוזריו . הוא מינה לעבודה באגפים השונים של המשרד כלכלנים צעירים ומוכשרים בוגרי האוניברסיטה העברית . למי שתמהו על שילוב צעירים חסרי ניסיון בצומת כל כך מרכזי השיב אשכול בחיוך : "אני זורק בחור למים . אם הוא שוחה — מה טוב . ואם טובע - קל וחומר שניצלנו מפקיד בלתי מוכשר . " צעירים אלו , שכונו "נערי פטנקץ , " על שם מורה בכיר בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית , הכניסו למשרד האוצר רוח צעירה וידע בכלכלה מודרנית ועם הזמן אף כונו "נערי אשכול . " בד בבד למינויו של ספיר למנכ"ל ויתר אשכול על "מנהל הפיתוח . " זה הועבר לירי השר בלי תיק רב יוסף שכיהן מעתה במשרת שר הפיתוח . מוקד הפעילות הכלכלית היה במשרד האוצר אך ההחלטות המכריעות לאן מועדות פניו של המשק התקבלו קודם כל בדיונים במוסדות מפא"י . בדיונים אלו נתקל אשכול לא אחת בהתנגדות למדיניותו . חברי המפלגה , שראתה את עצמה כמפלגה סוציאל דמוקרטית המחויבת לדאוג לשכבות החלשות , עקבו בחשש אחר מדיניותה הכלכלית של הממשלה , שבד , היתר , מפלגתם השלטת ונותנת הטון הכמעט בלעדית . חלקם הסתייגו מן ה"מדיניות הכלכלית החדשה" שאומצה בפברואר , 1952 מאחר שסברו כי היא פוגעת

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר