א. ה"מדיניות הכלכלית החדשה"

עמוד:287

העלייה במחירים פוגעת אמנם בכוח הקנייה של הלירה המיועדת לפיתוח , כשם שהיא פוגעת בלירה המיועדת להוצאות שוטפות , אולם ההתייקרות בארץ מאז פברואר 1952 היא פחות מ . 100 % לעומת זאת : 720 פרוטה ללירה - אפ ניקח את השער השני בלבד - שאנו מקבלים בעד הדולר , כשאנו מעמידים אותו לרשות הייבוא , הוא 10070 יותר מאשר 350 פרוטה , המחיר הקודם לדולר . עם הכרזת המדיניות הכלכלית החדשה על שלושת שעריה , הועמדנו גם לפני הבעיה של איזון קרן החליפין . אנו מקבלים דולרים בשערים שונים , וגם מוכרים דולרים בשערים שונים . קיימת סכנה של גירעון בקרן החליפין , וגירעון זה עלול ליהפך לגורם אינפלציוני , אם המדינה תהיה נאלצת לכסות אותו . והנה , בראשית ביצועה של המדיניות הכלכלית החדשה העברנו לקרן החליפין אה כל הסכומים שהממשלה גבתה כמסי יתר מהמלאי שנמצא אז בארץ ומהייבוא שתמורתו שולמה עור לפי השער הקודם . סכומים אלה אפשרו לנו למנוע עליות פתאומיות במחירים מיד אחרי הכרזתה של המדיניות הכלכלית החדשה , ובד בבר עם זה אפשרו לנו סכומים אלה גם למנוע גירעון בקרן החליפין . באוקטובר 1952 ראינו את עצמנו נאלצים להעלות מחירי מצרכים שונים , כדי לשמור על איזון קרן החליפין . איזון זה רשאים אנו לראותו כהישג ניכר במלחמתנו באינפלציה . השנה התקציבית היוצאת גם היא שנת צמצום - ואף ביטול - הפיקוח על הרבה מצרכים ומוצרים . ההישגים שהגענו אליהם בבלימת האינפלציה אפשרו לנו להכניס שינויים מרחיקי לכת במשטר הפיקוח . החילונו בשינויים אלה זמן מועט אחרי ההכרזה על המדיניות הכלכלית החדשה . מעולם לא ראינו במשטר הפיקוח אידאל , אלא הכרח לא יגונה במצב כלכלי מסוים . הנהגנו בארץ את הפיקוחים הפיסיים כתקופת אינפלציה מחמירה ובתנאים של השתוללות כוח הקנייה העודף . הקיצוב והפיקוח על המחירים מטרתם היתה להבטיח גם למעוטי יכולת קבלת המנה ההכרחית במזון ובמוצרי התעשייה במחירים הוגנים ומתקבלים על הדעת . והנה בשנה התקציבית הזאת השתנו פני הדברים , הורות למדיניות הכלכלית החדשה . בתנאים של דיסאינפלציה רשאים אנו לצמצם את הפיקוח ללא חשש של השתוללות מחירים חדשה . ברמת המחירים החדשה הגענו לאיזון מסוים של הביקוש וההיצע . לגבי אותם המצרכים שבהם הושג איזון זה , נעשה הפיקוח מיותר . על כן לא נרתענו מפני המסקנות וביטלנו את הפיקוחים המיותרים . החילונו בחקלאות , מפני שבסקטור זה חלה , בעידודה המלא של הממשלה , העלייה הגדולה ביותר בייצור . ביטול פיקוחים שונים אפשר לנו לצמצם גם את מנגנון הפיקוח ולהגיע , דרך אגב , לחיסכון ניכר בקופת המדינה . אם כי המצב הדיסאינפלציוני מאפשר לנו כבר היום לצמצם את הפיקוח הפיסי בהרבה שטחים , טרם הגיעה , לדעתי , השעה לבטל את הפיקוח על מטבע חוץ . אין צורך להתנבא לימים רחוקים , אולם בטרם שנבטיח לרשות המדינה מנת הברזל של מטבע חוץ , שתאפשר לנו לרכוש את המצרכים החיוניים למשק , יהיה זה מוקדם מדי לבטל את הפיקוח על מטבע חוץ . עלינו עוד לעמול תקופה מסוימת , ליצור יותר , לחסוך יותר ולהתבצר . עלינו לעודד את התעשייה ואת החקלאות ולהגביר את הייצוא . אם צריך יהיה לתת עזרה גדולה יותר לייצואנים בקשר לערך המוסף שהם מכניסים למדינה במטבע חוץ , תימצא הצורה והמידה לכך . ו ו התעשייה נתבעה בשנת התקציב השוטפת להסתגל לרמת מחירים חדשה ולרמה חדשה של הוצאות ייצור . השינויים שחלו בכוח הקנייה של השוק הפנימי תבעו אף הם מהתעשייה הסתגלות מתמדת בשיטות פעולתה . חמורים ביותר היו הלבטים בהשגת חומרי גלם . כל זמן שיתמיד המצב החמור במאזן התשלומים ובמאזן מטבע החוץ שלנו , לא ייפסקו לבטים אלה , אם כי הממשלה תעשה את הכל כדי להבטיח רציפות בהספקת חומרי גלם לתעשייה . אולם על אף כל הקשיים שבהם התלבטה התעשייה , נראה לי שיש לציין שענפי תעשייה שונים הוכיחו התקדמות ניכרת . על התקדמותה של התעשייה אפשר ללמוד קורם כל מהמספרים על שימוש התעשייה בחשמל . תצרוכת החשמל בתעשייה עלתה מ 158 מיליון קילווט שעה ב 1951 ל 165 מיליון קילווט שעה ב . 1952

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר