א. ה"מדיניות הכלכלית החדשה"

עמוד:286

. 91 דברים בישיבת הכנסת ירושלים , כ"ג באדר תשי"ג , 10 במרס 1953 1 1 שנת התקציב , 1952 / 53 שנת התקציב היוצאת , היתה שנת "המדיניות הכלכלית החדשה , " כפי שהוכרזה על ידי ראש הממשלה ביום 13 בפברואר . 1952 כתוצאה מארבע שנות אינפלציה בלתי נמנעות , שקדמו להכרזת המדיניות החדשה , נוצר כוח קנייה עודף בידי האוכלוסייה . רמת המחירים למצרכים שנמצאו בקיצוב נעשתה בלתי מציאותית . היא נתמכה על ידי שער לירה לא מציאותי . שער זה נהפך והיה לתמיכה כללית ברמת החיים הבלתי מציאותית . הואיל והמוצרים שנמצאו בקיצוב מחירם היה קבוע , הופנה עודף כוח הקנייה של האוכלוסייה לשוק המוצרים החיוניים למחצה ואף לשוק המותרות . מחיריהם של אלה עלו מאוד , ונוצר מקור לרווחים אינפלציוניים עצומים . על ידי כך ניתן עידור לבריחה מהלירה . מחירי המגרשים עלו בין 1949 ל 1952 ב . 5009 ' 0 מחיר הזהב עלה באותה תקופה ב , 550 % אם לא למעלה מזה . הרווחים המופרזים בסקטור של ייצור מוצרים חיוניים למחצה וייצור מוצרי לוקסוס משכו את ההון הפרודוקטיווי . ענפי הייצור הבלתי חיוניים התפתחו על חשבונם של ענפי ייצור חיוניים . אופיו הפרודוקטיווי של משקנו סולף . אין ספק שהתפתחות זו השפיעה לרעה על מאזן התשלומים שלנו , משום שדמותו המסולפת של מבנה משקנו והשער הלא ראלי של הלירה שלנו מנעו זרימת הון של משקיעים מחוץ לארץ . ידענו את תופעות הלוואי השליליות של האינפלציה , אולם כל תקופת מלחמה ועלייה המונית היא בהכרח תקופת אינפלציה . זה היה המחיר ששילמנו בעד הניצחון במלחמת השחרור - המחיר של הקמת המדינה ושל עלייה המונית . המדיניות הכלכלית החדשה העמידה לעצמה כתפקיד עיקרי את בלימת האינפלציה ; העדות הנאמנה ביותר להצלחתה של המדיניות הכלכלית החדשה הם המספרים על ההתפתחות שחלה באמצעי התשלום בשנת . 1952 המונח "אמצעי התשלום" כולל שטרי כסף הנמצאים במחזור , פרט לאלה המוחזקים על ידי הבנקים , וכן פיקדונות עובר ושב בבנקים ובאגודות אשראי , חוץ מפיקדונות הממשלה בבנקים . ב 1 בינואר 1949 היה המחזור 102 מיליון ל"י ; ב 1 בינואר 139 . 3 - 1950 מיליון ל"י ; ב 1 בינואר 187 . 5 - 1951 מיליון ל"י ; ב 1 בינואר 339 . 8 - 1952 מיליון ל"י ; וב 1 בינואר 1953 היה המחזור 252 . 7 מיליון ל"י . באחוזים עלה מחזור אמצעי התשלום תוך שנת 1949 ב ; 37 % תוך שנת - 1950 ב ו ; 34 % תוך שנת - 1951 ב ; 28 % ותוך שנת - 1952 ב ף 5 בלבד . האטת הקצב בגידול אמצעי תשלום אינה העדות היחידה להצלחתה של המדיניות הכלכלית החדשה . הלחץ האינפלציוני על מבנה משקנו בשנת . 1952 / 53 ירדו המחירים למצרכי מותרות , משום שעליית המחירים למוצרים יסודיים ספגה את עודף כוח הקנייה . היה זה ניתוח מכאיב , אולם הכרחי . בהלת הקניות המלווה בזבוז - פסקה . שונה האקלים הכלכלי ונעשה ראלי יותר . ערכה של הלירה עלה , ונוכחו שכדאי לשמור מתוך קרבנות רבים על הלירה הישראלית ועל ההישג הזה . פחתה הנטייה להעביר הון לארץ בצורת סחורות של מותרות . לעומת זאת גדלה והולכת הנטייה להעביר הון , במידה שהוא מועבר , בצורה של חומרי גלם ומוצרי תעשייה חיוניים . מבנה המחירים החדש בארץ מאפשר הבראה זו של הייבוא . שינוי השער יצר אפשרויות חדשות למימון תקציבי הפיתוח . בעבר , כאשר העמדנו דולרים לרשותם של היבואנים , קיבלנו בעד כל דולר 350 פרוטה , ונשארו אפוא סכומים קטנים בערך להשקעות מתקציב הפיתוח . הדולרים האלה מכניסים לנו כיום יותר . מלווה העצמאות ולהבא גם קרן התמורה של השילומים וכן הכנסות ממקורות אחרים יאפשרו לנו השקעות גדולות יותר בתקציב הפיתוח . אם השער הקודם ללירה היווה תמיכה להוצאות המחיה השוטפת , הרי השער החדש מאפשר לנו להשתמש בדולרים למטרות אשר לשמן נתקבלו - לפיתוח הארץ .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר