ג. ראשיתה של האטה בהתיישבות ובעלייה

עמוד:277

בשטח זה , יש בה ממש למרר את החיים . זה מעורר פסיכוזה שצריכים בהקדם לעזוב את המקום , ומי שעוזב מציל את נפשו , במקום לתמוך בנו ולעודד את המתיישבים . 1 1 רציתי בקיצור ובמיצוי להעלות לפניכם תמונה אמתית מההתיישבות החדשה . ושוב אני אומר שאם מחר מחרתיים לא תיפסק ההסתה מצד זה ומצד זה , ואם המצב יהיה כל כך מושך ומפתה שכדאי להיכנס כמשפחה שנייה באוהל ולשלם דמי מפתח - ספק אם יש עתיד לפעולתנו . צריכים להגדיל את היכולת הציבורית להסביר . ייתכן שתהיינה עוד עזיבות . אנו עושים עכשיו אקציה רצינית , גם גזברית וכספית , לקראת החורף . אנו עומדים בפני הגשמים . הסטטיסטיקה הזאת מראה שיש 1 , 200 בתים ריקים , כמה מאות בכפרי עבודה ומחציתם במושבים . מהם חלק שאף פעם לא היה מלא . אנו לוחצים עכשיו ביתר אכזריות על הנקודות שישלימו את יישוביהם ללא בררה יתרה . ישר מהאנייה נעביר את העולים לנקודות ההתיישבות . אמרתי שלא אכפת לי אם אחר החורף ירצה יהודי זה לברוח . אינני חייב עכשיו לבנות בית , כשיש לי מקום שייכון בשבילו . אנו לוחצים על הארגונים למלא את הנקודות . חלק יהיה בסלקציה וחלק בלי סלקציה , אבל האנשים יהיו במקום . עברתי על עניינים אלה קלות ומתוך רפרוף . הדבר התחיל בגלוסקא , שהוא כל הזמן במריבה אתנו , עד שהיה באמריקה . במחלקת ההתיישבות הפסקתי אתו את המשא ומתן . הודעתי לו : כל זמן שאתה כורת את הענף שעליו צריכה ההתיישבות לשבת , אנו מיישבים את התימנים בלעדיה . הוא עשה מסע הסתה , ומזה התחיל העניין . בתקופות שונות פעם זה מבטיח ופעם זה מבטיח . לאחר הבחירות הופיע [ יצחק ] רפאל בשאילתה בנוגע לעג'ור , שקמה על נשיה וילדיה ועזבה את המקום , מפני שמשהו הובטח להם . הפעם לא רציתי להיכנס לכל הפרשה הזאת , מפני שכוונתי היתה לתת לכם תמונה על ההתיישבות החדשה . נאמר לא פעם באספות : מה זה ? אתם רוצים להוריד את דרגת החיים של המתיישבים ? מובן שאין אנו יכולים לעשות אותם מיד לפריסאים , אבל הציוד שהם מקבלים הוא ממדרגה ראשונה . אנשינו לא חלמו אף פעם לקבל זאת : טרקטורים , קומביינים וכוי . הם לא יודעים להשתמש בזה , אבל אנו מלמדים אותם . אם תשאלוני אם יש יעילות בניצול המכונות - בוודאי לא . יש הבדל בין דגניה ובין פדויים . פעם פחדנו לגשת לפרה גזעית ועכשיו נותנים אותן לתימנים . חוץ מזה שאנו מחפשים מדריכים אנו ניגשים לארגון קורסים על ידי בחירת אנשים מהכפרים החדשים ולא מן המשקים החדשים . בדעתנו לקחת מכל כפר אדם אחד או שניים ולתת לו אפשרות של השתלמות במקווה ישראל ובכפר תבור במשך שנה . הוא יעבוד , ישמע הרצאות של המדריך , ובשובו ידריך את הכפר כולו . בדעתנו להשקיע בזה כסף , מפני שצריכים לפרנס את המשפחה . הסדר עד עכשיו היה שבשנה הראשונה בונים את הבית ומשקיעים 300-200 לירות בצינור של מים , וזה כמעט הכל . זה לוקח את השנה הראשונה . בשנה השנייה ממשיכים בהשקאה . בשנה הראשונה נותנים את מערכת הכלים לעיבוד האדמה : טרקטור , מכונית ושאר הכלים הגדולים . זאת אומרת שבשנה הראשונה משקיעים כ 800 לירות ישראליות . בשנה השנייה אין לי לצערי יותר מ 500 לירות ישראליות להשקעה . אין אנו יכולים להשקיע בהתיישבות החדשה הקיימת בשנה הזאת יותר מ 240 לירות ישראליות , מחוץ לכסף שמשקיעים על ידי "מקורות" בהשקאה . אמרתי היום לקפלן שאנו לעתים מכינים לנו בעצמנו את הבצורת . אם אני מעמיר עכשיו את הצרכן הזה ברעב כספי , הוא אומר לי : כיצד אני יכול לעזוב את הלשכה , אני צריך עכשיו ל 4-3 חורשים כדי להכין ירקות , ולא אוכל להתקיים בלי כסף . אין אני רוצה להיכנס עכשיו לחשבון הכספי , אבל העובדה היא שאין אנו עושים את המוטל עלינו . יש לנו 60-50 יישובים שהם בשלים בבגרותם כתפוח שמחכה לקטיפתו . לו היינו יכולים השנה להשקיע תקציב כפול , היינו קופצים קפיצה נחשונית ואין ספק שהיינו מונעים הרבה ספקות שמתעוררים אצל אנשים שונים . החומר האנושי שלנו הקודם קרא עיתונים , ידע על מפתח ההתיישבות , ידע שיש הרצפלד בעולם , חוץ מזה שהיה נישא על גבה של תנועה . מתיישב כיום הוא איש אפור , הוא יודע שאנו מתכוננים בשנה השלישית לגידול מטעים , כאן אין ממה לחיות ושם יש לירות . משום כך הוא רוצה לברוח . שם גם שיכון יותר טוב ובסביבה עירונית . גם משום כך היינו צריכים למהר ובהקדם - מקסימום 3 שנים - לגמור אתם .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר