ג. ראשיתה של האטה בהתיישבות ובעלייה

עמוד:276

הגון כחיסכון . למשל מושב גורן שעל יד אילון , בנינו שם בתים למאה משפחות , הם גרו בבתים ועבדו עבודת יום יום בקרן קיימת לישראל . השקענו שם הון כסף בהכשרת הקרקע , מאה לירות לדונם . מהיום הראשון לא רצו התימנים לעזוב את ראש העין וללכת לעבודה זו , הם דרשו התיישבות . הסברנו להם והשפענו עד שהסכימו , אבל נשאר בזיכרונם שהם לא רצו ללכת ומישהו הבטיח להם התיישבות . ויהי היום ויופיעו כעשרים משפחות ביהודה על יד איזה מקום שהתחלנו לבנות בו בתים למושב . הם ידעו על כך או שמישהו מהמטפלים בהם גילה להם דבר זה . בעזרת המשטרה החזרתי אותם לגורן . כעבור כמה ימים באו כל 180 המשפחות על נשיהם וילדיהם . אנו בונים את הבתים על עמודים וכל האנשים האלה השתכנו מתחת לעמודים . כשבועיים עמדתי על כך בתוקף שהם יעזבו את המקום . התחלתי להתעניין מאין הם לקחו כסף . אוטומובילים עולים כיום הון . אמר לי המדריך . יש להם כסף כחיסכון ממה שעבדו או ממה שהביאו אתם . המדובר באנשים אלה שאנו החזקנו אותם במחנות ועטפנו אותם בדולרים . מכל העברים התחיל לחץ עלי , הגשמים מתקרבים ואנשים עם משפחותיהם מתגוללים תחת כיפת השמים . הבתים רק בתחילת בניינם , התחילו דורשים : תן אוהלים . לא הסכמתי , אמרתי : אם יש להם כסף להוציא על אוטומובילים אין אנו צריכים להשקיע בשבילם כספים באוהלים , אני רוצה שייתנו כסף . תוך שבוע ימים הביאו לי 5 , 000 לירות מ 50 משפחות בצירוף מכתב חתום על ידי ראשי העדה , שבו מבקשים אותי לא לעמוד על כל 100 לירות כהשתתפות . תוך כדי בניין ישתתפו בעוד 50 לירות . ( מר ז' שזר : האם הביאו את הכסף אתם או הרוויחו אותו בארץ (? גם זאת וגם זאת . הם עברו עכשיו לבית עריף . מכיוון שהם נתנו כסף , אנו מזדרזים ובונים להם פחונים שישמשו אחר כך למחסנים . אני חושב שעלינו להקפיד ולא לתת מקום לנדידה . אני מנסה לפנות למשטרה ולבקש את עזרתה , שבשעה שהיא רואה יהודים נוסעים עם מטלטליהם - שתשאל : "להיכן אתה נוסע " ? אני לוחץ דרך לשכות העבודה . אני כשלעצמי אינני עושה מזה טרגדיה גדולה , בייחוד אם הטענה היא למקום אחר של התיישבות . אני יודע מה היה אצלנו במשך 50-40 שנות התיישבותנו . קרו מקרים כהנה וכהנה , שיצאו ועזבו . ובאמת חזונו של תימני אינו מראה לו מה שאפשר לעשות במקום סלעים ואבנים . אין הוא יכול לדמות לעצמו התפתחות מעין זו שהגיעה אליה נווה אילן , שיושבת על צחיח סלע . נרמה לו שהוא מקופח . נדמה לו שאם מחר יצא לשדה לזרוע יהיה לו יותר טוב . אני רחוק מלראות בזה את הקטסטרופה הכי איומה שישנה . מובן שמול גבעותן יערים מנצנצים בלילה האורות של תל אביב ושם תוכל אשתו לעשות ספונג'ה והילדים גם כן יעבדו והוא יגרוף לירות - במצב כזה אילו יכולנו לזרז את ההתיישבות היה טוב , אבל התיישבות היא פרוצס אורגני ואטי . מה רצינו בכפרי עבורה ? קודם כל קימצנו עשרות אלפים לירות ועשינו את האדם לעובד . אני אומר לכם שלא הפסדנו על ידי כך . זוהי התמונה הדמוגרפית של כפרי העבודה . כל הדיבורים על דבר בריחה , נדידה וכישלון , יש בהם משום הפרזה . מישהו מדבר על כך מתוך אי ידיעה , ומישהו - מתוך זדון . אומרים : ידענו שכך יהיה , היות ואינכם יודעים להעריך את החלוציות וההתיישבות של הנוער , ומשום כך יצא מה שיצא . אם כן בבקשה לזכור שיש בהתיישבות הקיבוצית מקום ל 10 , 111 בתי אב חרשים והם אינם מלאים . נדע את עצמנו כמו שהננו . בזה אינני רוצה להגיד שאין לי ספקות ודאגות , אך כל הכתיבה הזאת מרפה את הידיים . יש מחסור ניכר במדריכים , בעשרות יישובים אין הדרכה . יש לחץ גדול על בן גוריון שיוציא אנשים מהצבא ; אך לפי שעה לא הגענו עדיין לתוצאות חיוביות . מצד שני יש לי דאגה הפוכה - שאין אנו עושים עליות חדשות . בשנה שעברה היו רק 50 עליות חדשות . בשנה זו לנו כשלעצמנו אין אף פרוטה למטרה וו . תקעתי יתרותי בממשלה . קפלן אף הוא מושפע מהדיבורים הללו , ואולי יש לו נכונות נפשית יותר לקונסולידציה . קפלן אומר שבשנה הבאה לא צריכים לעשות תכנית חדשה . בכל אופן הוא מרמז לי על כך . עלי להגיר לכם שאין אני בטוח אם בעוד שנה שנתיים יהיו לנו יהודים ליישב את הארץ . מחנות נוער רבים אינם . לא כל מחנות הנוער הולכים לקבוצה . ויהודים אלה - אינני יודע מתי שוב פעם נעמוד בפני עלייה המונית . אם אתה מעכב יהודים בצריפים טובים בסקטור של חיפה-גדרה או גדרה-נתניה , הוא לא יזוז מכאן בשום פנים . הם ימכרו שרוכים , יעסקו בעבודות ציבוריות ולא ילכו לחקלאות . ויש מי שעוזר להם . יש סכנה שבזה נגמור את כיבוש הארץ ויישובה על מרחביה , לא יהיה לי עם מי לעשות את המלאכה . משום כך חשבתי שאנו מוכרחים לדבר על ההתיישבות החדשה . לו ראיתם את החבלה שעושים יום יום

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר