ג. ראשיתה של האטה בהתיישבות ובעלייה

עמוד:274

ובקובלנות צריכים לבדוק את הדברים בלשון המספרים ולדעת מה המצב . ואגיד לכם את האמת , שבשבילי נתגלתה מחדש תמונה מרנינה של העניין , בו טיפלנו שנתיים וחצי . מדפיסים עכשיו חוברת המלאה טבלאות על גבי טבלאות של תוצאות המפקד . לי היתה האפשרות לרכז תמצית של המספרים הללו , שתיתן לכם תמונה על דמותה של ההתיישבות החדשה . התמונה היא זו : יש לנו עד עכשיו 325 קליינטים , כלומר נקודות המקבלות טיפול , של ההתיישבות החדשה . מהן 300 יישובים חדשים , כ 25 תוספות רציניות להתיישבות הקיימת ( קראנו להן הרחבות ) וכפרי עבודה . המספר שאמרתי מתחלק כך : קיבוצים , 97 מושבים , 148 מושבים שיתופיים , 14 כפרי עבורה , 29 הרחבות . 37 פירושן של הרחבות הוא כך : אם באיזה מקום היה מושב ותיק בן 40 יחידות משק או 60 יחידות לרגל זה שהורחב שטחו הקרקעי אמרנו : נשלים את התכנית . אנו קבענו את כל היישובים ל 100-90 יחידות . זהו המספר האופטימלי של כפר . בתור דוגמה אזכיר את שמותיהן של מרחביה או תל עדשים , בתל עדשים יישבנו בזמנו חצי פרסה . הם נשארו ב 40 יחידות משק , הוספנו עליהם עד ל . 80 כיוצא בזה חירות , תל מונד . דרך זו נתגלתה כאחת הדרכים הטובות ביותר . אתה מכניס יהודים חדשים לתוך יישוב קיים . בקיבוצים זה דבר אחר , שם יש כל הזמן פרוצס של מילואיס ותוספות ואין כאן רבותא . 1 1 ודאי זכור לכם שכל עניין כפרי העבודה התחיל מן הסטיכיה של העלייה . כשהכרזנו על פירוק המחנות התחלנו לחפש עבודה בשביל העולים הללו . אז נזרקה הססמה "כפרי עבודה . " אנו רוצים שיהודים אלה , בשעה שמוציאים אותם מהמחנות יעלו להרים ויעשו שם עבודת הכשרה של הקרקע , סיקול , עקירת שורשים , בניין גדרות . קודם כל יש ליהודי זה יום יום עבודה במקום . כשבן גוריון התחיל בעניין הגדול של הייעור והדבר נראה לו פשוט וקל , אמרנו לו : כיצד בדעתך לעשות זאת , כלום תביא יום יום פועלים למקום כדי לייער את ההרים ? רק בדרך זאת נוכל לבצע את הדבר . קודם כל אנו מאכלסים את הארץ והאדם נמצא ליד מקום עבודתו . זה נותן פתח למחשבה שנייה : צריך שכעבור שנתיים שלוש יוכלו האנשים הללו להיאחז באדמתם ולהקים יישובים מעין קריית ענבים . גם קריית ענבים התחילה בסיקול . תחילתה היתה על 300 דונם . גם כאן אנו לוקחים משבצת של 4 , 000-3 , 500 דונם . בתוך המשבצת הזאת מקווים האופטימיסטים - כמו ויוסףו וייץ וחבריו - למצוא אלפיים דונם מתוך חמשת אלפים שאפשר יהיה לפתח עליהם אחר כך משק . כמובן הכוונה אינה למשק שלחין ופלחה כי אם למטעים וירקות , בהמה דקה ועופות . ב 29 כפרי העבודה שישנם אצלנו כיום יש חלק רציני מתוכנן לתקופה שלאחר המעבר . המדובר הוא רק במושבים , מחוץ ליישובים קבוצתיים הרריים אחדים שניתוספו בתקופה הזאת . לקחנו את האנשים ישר מן המחנות והבאנו אותם למקומות האלה , שבהם העסיקו אותם בייעור , סיקול והכשרת קרקע . הושבנו בעלי מקצוע חקלאיים להכין בשביל האנשים האלה תכנון התיישבותי התאחזותי על יסוד כל הנתונים . כשאתם עוברים בכביש הגבורה , אתם רואים את כפר אוריה ב . ראשיתו נעוצה בכפר עבודה . כפר אוריה הוותיק מימי א"ד גורדון , רוטברג , טשרניחובסקי וצ'רנימורסקיו , וגם אני זכיתי לעבוד בו , לא זכה לתכנון התיישבותי כמו כפר אוריה ב . אני מביא זאת כדוגמה , כיצד עברנו מכפר עבודה למושב שהוא מושב לכל פרטיו ודקדוקיו . יש בו צינורות , השקאה וכר . גם אשתאול התחילה בכפר עבודה וכיום זה מושב של כמה משפחות , לכל אחד 23 דונם אדמה , כפי שדורשים המקסימליסטים . וייץ טוען ש 13-12 דונם מספיקים . נאחזנו ברעיון שלהקטין אפשר יהיה תמיד . אשתאול התחיל ככפר עבודה והוא עובר גם כיום בסיקול . זו משאלתו של כל יישוב צעיר , גם גניגר נבנתה על ידי כך שעל ידה היה יער בלפור . כיוצא בזה הם היישובים תעוז ותרום , שאף הם משתייכים לכפרי העבודה המתוכננים שעתידים לקבל צורת מושב . הנחנו אפשרות למוסד התיישבותי חקלאי על יסוד ייעור , יש מקומות שהתברר כי האדמה אינה מספקת . למשל מסילת ציון שהעלינו אותה בערב חורף של שלגים , הוצאנו יהודים ללא כל תכנית , ואמרנו : עבודה יש , קרן קיימת לישראל תיתן עבודה , נקים צריפים ונכניס את האנשים , 150 משפחות יעברו כאן ויתפרנסו . כעת אנו עוסקים בתכנון מסילת ציון , ייתכן שיתברר כי במקום זה יש אפשרות התיישבותית רק ל 50 משפחות . שם יש חלק ארמה שעל פי החוק שייך לנו , אבל אי אפשר לתכנן אותו . או היישוב שנמצא בגבעת יערים מול המחצבה . זהו כפר מתוכנן לכל דבר . לכל אחר בית על אדמתו , עשרים וכמה דונמים . כיצד התפתח המשק ההררי וכיצד האנשים האלה יתאחזו במשק - קשה להגיד מראש . כבר תמצאו שם כיום ירקות , מטעים , מטעים קודמים שהאנשים האלה יעבדו ומטעים חדשים .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר