ג. ראשיתה של האטה בהתיישבות ובעלייה

עמוד:272

, 86 אל דב יוסף , ירושלים ירושלים , י' באייר תשי"א , 16 במאי 1951 ד"ר יוסף היקר , ראשית שלוחה לך ברכת ברוך הבא . שנית , אני פונה אליך בעניין שאמנם אינו "מגרר שחקים" אך שפתרונו החיובי נראה לי חשוב ביותר . כידוע לך , העלינו לפני קרוב לשנה 5 יישובי עולים באזור הנקרא בסלנג של מחלקתנו בשם דרום המסילה . כוונתי ליישובים דיר אל הווה א ( יעלה , ( דיר אל הווה ב ( נס הרים , ( מחנה אללר ( איתנים , ( כפר אל לר ( מטע ) ומבואות ביתר . היישובים נמצאים כולם על רכס ההרים המשקיף מול הוואדי שדרכו מתפתלת מסילת הברזל לירושלים והם משמשים שומרי המסילה בעצם הימצאם . אוכלוסיית היישובים מונה "בלי עינא בישא" 1 בלי עין הרען כ 1 , 500 נפש . הכבישים המובילים למקומות אלה משובשים ביותר ורק ג'יפ או קומנדקר יעשה דרכו בהם . בקשתי היא כי תעשה כל מאמץ ותורה למנהלת הרכבת לקיים מחדש את תחנת הרכבת בדיר אל שייח . ' בצורה זו יוכלו המתיישבים לסמוך על קשר רצוף עם שאר חלקי הארץ והדבר יביא רווחה רבה להם ולנו . אבקשך לראות הדבר כדחוף ביותר כי האזור הוא באמת בבחינת ארץ לא נודעת ומנותק כמעט ממרכזי היישוב . לתשובתך אחכה . בברכה רבה לוי אשכול ראש המחלקה להתיישבות . 87 אל לשכת נשיא המדינה , תל אביב תל אביב , כ"ב באייר תשי"א , 28 במאי 1951 אדונים נכבדים , בתשובה למכתבכם מיום 6 . 5 . 51 בצירוף מכתבם של חמשת תושבי מושב פטיש שבנגב , הריני למסור לכם רץ וחשבון קצר בקשר למושב פטיש ( הרצוף בזה . ( אנו מייעצים כי תענו לכותבים ברוח של נזיפה על מכתבם והסבירו להם כי אין ביכולתו ובכוחו של עם ישראל לעשות יותר משעשינו במושב פטיש במשך חמשת חורשי קיומו . נכון שכל ההתחלות קשות . אך יש להסביר הסבר היטב לעולי כורדיסטן כי דרכם מהרי מולדתם ועד אדמת הנגב סוגה בדולרים ( שכל כך קשה להשיגם ) החל מהטרנספורט באווירונים דרך מחנות הקליטה ועד הבית וחלקת האדמה במושב - השקענו בכל עולה ועולה מאות לירות ורובן במטבע זר . ובמשך חמשת חודשים אלה הקימונו בתים , בתי ציבור , הנחנו התחלת רשת ההשקאה , הבאנו מערכת מכונות ואינוונטר חי והעיקר דאגנו במידת האפשרות לעבודה .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר