ג. ראשיתה של האטה בהתיישבות ובעלייה

עמוד:270

כעליית הצלה . תקנות אלו קטעו באחת את תנופת העלייה , ובמהלך 1952 הגיעו לישראל כ 24 , 000 עולים בלבד . לימים נשמעו טענות כי הגורם העיקרי להחלטה על הסלקציה החמורה בעלייה לא היה המצב הכלכלי החמור והמצוקות בתחום העלייה והקליטה , אלא חששם של קברניטי המדינה והסוכנות שתימשך המגמה שהסתמנה לראשונה בשנת , 1951 היינו שרוב מספר העולים מוצאם מארצות האסלאם , ושהדבר יגרום ללוונטיניזציה של המרינה ולהפיכתה למפגרת ונחשלת . לפיכך , נטען , נקבעו תקנות אלו בעיקר כדי לצמצם ער למאוד את עלייתם לארץ של מאות אלפי יהודי צפון אפריקה שישבו במרוקו , בתוניסיה ובאלג'יריה , ושהיו באותם הימים המקור היחיד כמעט להמשך העלייה . אשכול היה מן האישים המרכזיים בהנהלת הסוכנות ובהתוויית מדיניותה ונודע כאחד התומכים הנמרצים בתקנות הסלקציה בעלייה . מטבע הדברים הופנו חלק ניכר מהטענות בדבר קיפוח עולי המזרח והפעלת תקנות הסלקציה גם כלפיו . כראיה הצביעו הטוענים נגדו על דברים שאמר בישיבת מליאת הנהלת הסוכנות במרס 1952 לגבי חומר האדם להתיישבות , דברים שכוונו לטענת מבקריו לרמתם הנמוכה של עולי המזרח : "חומר האדם עכשיו קשה הרבה יותר מאשר חומר האדם שבא אלינו לפני שנה או שנתיים ימים . אין ברצוני להוציא שם רע על זרע אברהם , אולם לפני שנתיים ימים היו עולים גם יהודי יוגוסלוויה , יהודי בולגריה , יהודי יוון ויהודי צ'כיה . במידה שאנחנו מתרחקים מאותם הימים — נעשה החומר האנושי רע הרבה יותר ... רע עד מאוד . " במהלך שנות העלייה הגדולה התייחסו חלק מחברי הנהלות מוסדות העלייה בחשדנות ובחשש לאורחות חייהם של עולי המזרח ולתופעות תרבותיות שונות שרווחו בקרבם , ושהיו זרות ליוצאי אירופה . אשכול היה שותף לעמדה של רבים מחבריו להנהגה כי עולי עדות המזרח באים מארצות נחשלות ולכן עומדים בדרגת התפתחות נמוכה בהרבה מיוצאי אירופה ( תעודה . ( 84 אולם הוא נמנע מלהשתמש בביטויים שנשמעו לעתים מפי כמה מחבריו , שתיארו אותם כפרימיטיווים , חסרי השכלה , ירודים מבחינה תרבותית וכיוצא באלה טענות . בהיותו איש מעשה קבע אשכול את יחסו לעולים ובכללם עולי המזרח על פי מידת התאמתם למשימות השונות , כגון ההתיישבות במקרה הנידון . את דרישותיו להפחתת מספר העולים ולקביעת תקנות סלקציה ביסס על שיקולים פרגמטיים שהיו קשורים במשבר הכספי החמור . גם בתחום החקלאות היה אשכול בראש ובראשונה איש מעשה . מלבד אהבתו לעבודת האדמה ולכל הכרוך בה , הוא הביא עמו לתפקיד כשר החקלאות והפיתוח את הניסיון הרב שרכש בהיותו ממניחי התשתית לחקלאות הארץ ישראלית . הוא זכר היטב את התנודות הרבות שלהן היו נתונים חקלאי ארץ ישראל בתקופת היישוב , כשכל משבר דרדר את מצבם אל עברי פי פחת . לפיכך פעל להבטיח את יציבות המגזר החקלאי ואת קיומם של העוסקים בו . בדצמבר 1951 נפגש עם שר האוצר קפלן ויחד ייסרו קרן ממשלתית להבטחת מחירי מינימום לירקות . מטרת קרן זו היתה להבטיח תפוקה מסוימת של ירקות שתמנע מהשוק הישראלי מחסור , המביא עמו גם עליית מחירים חריגה . לזכותו של אשכול עמד גם ניסיונו העצום והרב בתחום משק המים וההשקיה , פרי פעילותו רבת השנים ב"מקורות . " "אינני יודע אם אהיה שר חקלאות טוב , אולם דבר אחד אני יכול להבטיח - אצלי הגשמים ירדו כסדרם , " נהג אשכול להתלוצץ בימי הבצורת החמורה של חורף . 1952 עתה שאף להגדיל את שטחי השלחין ולצמצם את התלות בגשמים שהיא בעייתית כל כך בתנאי הארץ . ביוני 1952 הסביר לחברי הממשלה : "מרכז הכובד של הגברת הייצור שלנו אינו מונח בפלחה , בייחוד לא בפלחה החרבה , אנו חולמים על חיטה בהשקיה ... אנו חייבים מדי שנה בשנה בתקופה של עשר שנים להגדיל את שטח ההשקיה ב 150 , 000 דונם . " בחקלאות השלחין כלל גם את הגדלת הפרדסנות , "הענף היחידי והמרכזי לאקספורט" כדבריו . הוא פעל להשגת מלווה של 5 מיליון דולר "לשכלול דרכי העיבוד - כלומר רכישת כלים , טרקטורים ושינוי דרכי ההשקיה , " מלווה נוסף "להקמת בתי אריזה משוכללים" והלוואות להרחבת הנטיעות של פרדסי הדרים ב 40 , 000 דונם , כפי שמסר בכנסת באותו החודש . כהונתו של אשכול בתפקיד שר החקלאות היתה קצרה . מאז תחילת 1952 חש ראש הממשלה בן גוריון ששר האוצר אליעזר קפלן מתקשה למלא את תפקירו בגלל מצב בריאותו הירוד . הוא הגיע עמו להסכמה כי יפרוש מתפקיד שר האוצר ויקבל את תפקיד סגן ראש הממשלה . לאחר דיונים שקיים בן גוריון עם ראשי מפא"י הוחלט שאשכול יקבל את תפקיד שר האוצר ויישאר אחראי גם למשרד הפיתוח .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר