ב. הקמת המעברות

עמוד:260

. 80 וברים בהנהלת הסוכנות היהודית ירושלים , ט' בניסן תש"י , 27 במרס 1950 הבוקר בישיבת ההנהלה סיפרתי לחברים על תכנית , ו ן יש לי שתי תכניות , תכנית בתוך תכנית . שבועיים טיפלתי במחשבה זו והדבר נראה לי אפשרי . במובן טכני צריכים לזה קצת כסף . התכנית הראשונה היא קטנה - להוציא עשרת אלפים משפחה לעבודה שלא צריכים להשקיע בה הרבה כסף , נוסף לכסף של החזקת אנשים . נותן העבודה פה יכולה להיות הקרן הקיימת לישראל . בחלק אפשר יהיה לקבל ממנה כסף מזומן וחלק אנו נלווה לה . הרי הסוכנות ממילא צריכה להחזיק את האנשים ולתת להם כלכלה . במקום סתם להוציא כסף לכלכלה נלווה לקרן הקיימת לישראל את הכסף בשביל יצירת עבודות . אפשר לבצע את התכנית הזאת בדרך של הקמת 40-30 מקומות עבודה כאלה במקומות שונים בארץ , בכל מקום 300-250 משפחה . אני רוצה בכוונה להקים מקומות שיכון יותר קטנים . אני חושב שזה יותר טוב ויותר נכון . אני רוצה להוציא אותם ממסגרת האדמיניסטרציה והמחנות . במקומות החדשים הם יחיו ויעבדו ובעד ימי העבודה יקבלו תשלום . הדבר הזה נראה לי כתכנית שאפשר להוציאה לפועל . האנשים ישוכנו באוהלים במשך חודשי הקיץ . ער החורף אנו מוכרחים להגיע להקמת בניין של קבע וגג מעל ראשם . זה מוכרח להיות מעץ , שם אי אפשר לבנות מבלוקים . הבתים צריכים להיות זמניים , כדי שאפשר יהיה במשך שנתיים שלוש להעביר אותם . תכניות מפורטות אי אפשר לעשות השבוע . היום קצת הרחבתי את הדיבור בעניין זה , מפני שהתרכזנו לרון בו . אני מציע שנרחיק לכת . גם כשאני מוציא מן המחנות עשרת אלפים משפחה , שהם 40 , 000 נפש , עדיין נשארים עולים במספר הגון בהם . אני מציע שנפרק את מחנות העולים בדרך כזו , שאנו לכל אורכה ורוחבה של הארץ , במקום שישנם איזה יישובים , נשעין עליהם שיכוני עולים , מדן עד אחרי ניר עם , בכל מקום שיש אחיזה במשק . נקים 60 מקומות שיהיו בהם עד אלף נפש . בשביל להגשים את התכנית הזאת אנחנו רוצים אוהלים וצריפים מעטים , בשביל תפקידים מסוימים כמו מרפאה , צרכנייה , בית חולים . העולים יועסקו בעבודות ייעור ונטיעת עצי פרי , הכשרה , דירוג וסיקול . באופן זה אנו מפזרים את העולים ברחבי הארץ ומטילים את הדאגה עליהם על שכם רחב של היישוב כולו . כיום הפכה הדאגה הזאת נחלה של מספר אנשים מצומצם שנושאים עליהם את האחריות . עם הממשלה אנו מגיעים לדיון על המחנות פעם ביובל . אחר כך כל אחר שוקע לתוך צרותיו . משרד העבודה יש לו צרות משלו והוא דואג ליהודים היוצאים מהמחנות , ואילו אנו יושבים עם מאה אלף יהודים שאוכלים אותנו כליל . אם נקים את השיכונים האלה ליד הנקודות הקיימות , אז ועדי המושבים וועדי המושבות , וערי הגושים והאזורים יהיו כוח כביר ליצירת עבודה . כל פרוטה שתהיה לנו ולממשלה נשקיע בתכניות עבודה שתיוולרנה . אנו צריכים להמריץ את תכניות הבניין . דבר זה כשלעצמו ישמש מקור עבודה עצום . נעשה מלויוןרציה והשבחה ] של הקרקע וגם זה יעסיק אנשים . אבל שישבו בבית ליד במחנות 90 אלף איש - יאכלו אותנו . מר גרינבוים יגיד אחר כך שלדעתו נחוץ להוציא חוק . לדעתי החוק אינו מעלה ואינו מוריד . אם אני מקים את מקומות הדיור האלה ומעביר את האנשים - אין בית ליד . יש מחנה עם חמישה צריפים , עם אנשים רפרזנטטיוויים . נביא אותם להנהגה עצמית ולדאגה עצמית . אם יהיה חוסר עבודה ניתן להם כסף לקנות לחם . הם יקנו את צורכיהם בצרכנייה שבמקום בלי אדמיניסטרציה ובלי אדמיניסטרטורים הטובים ביותר . אין להמשיך במצב שיושבים חמשת אלפים רווקים במחנות ואוכלים אותנו . תכנית זו לא באה מתוך רצון סתם להתפרק ולהטיל את העול על מישהו אחר . בדרך זו אני רואה כשותף גדול את הממשלה . יש ועדים , יש עיריות , יש כפרים ואת כולם אני רוצה לשתף . כבר אמרתי שאם בעמק הירדן על הר פורייה ובצמח יהיו 500 משפחות , אני בטוח שלא ימותו מרעב . תיווצרנה עבודות ולאנשים יהיה מה לעשות וממה לחיות . לדעתי גם האזורים ייבנו על ידי בניינים ציבוריים , כבישים וכוי . כיום הדבר הזה איננו לוחץ .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר