ב. הקמת המעברות

עמוד:257

ודרש להגביל את מספר העולים ל 150 , 000 איש בלבד בשנה . הוא התנגד להגבלות או להעדפות מטעמי תרבות או מוצא , והציע לקבוע קריטריונים לעלייה מהארצות השונות על פי דרגת המצוקה של היהודים בהן ומידת הסכנה ששעריהן ייסגרו לעלייה . בנובמבר 1949 טען בישיבת הנהלת הסוכנות : "כל תוספת עלייה מן ההכרח שתביא לתוספת הוצאות ... אני הייתי אומר ; רומניה כן , הונגריה כן , צ'כיה אולי פחות , פולין - נעלה כמה שנוכל . אבל יהודי צרפת יכולים לחכות עוד קצת . צרפת תיתן ליהודים לעלות גם מחר . הוא הדין בגרמניה ... אני מוכן אפילו לדחות את העלייה מעדן . " אשכול העדיף עולים בעלי כושר עבודה והשתכרות , ופקפק בהיגיון שבהעלאת נכים , חולים , מבוגרים וזקנים שיהפכו לנטל על הקופה הציבורית . עם זאת הבעיה המוסרית הכרוכה בתביעה זו לא נעלמה מעיניו . בישיבת הנהלת הסוכנות בינואר 1950 נתן ביטוי ללבטיו : "האם העלייה כפי שהיא כולה זכות או חובה ? יש לי ויכוח פנימי קשה עם עצמי מה עולה על מה , היקף העלייה כמו שהוא כיום , או עלייה מצומצמת יותר ומובחרת יותר" ( תעודה . ( 78 בשנת 1950 כבר תמכו רוב חברי הנהלת הסוכנות בהטלת הגבלות על ממדי העלייה . אולם ניסיונותיהם להגביל את העלייה נתקלו במחאות נמרצות מצר שליחי הסוכנות בגולה ובהתנגדות גורפת של בן גוריון ושל שרת העבודה גולדה מאיר . ביטוי לכך ניתן בחוק השבות , שהתקבל ביולי , 1950 ושנקבע בו כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה" למעט מי ש"פועל נגד העם היהודי" או "עלול לסכן בריאות הציבור או ביטחון המדינה . " דרישת אשכול להגבלת העלייה נענתה אפוא באופן חלקי בלבד ומספר העולים הגיע בשנת 1950 ל 170 , 000 נפש . לצד צמצום הכרחי במספר העולים ראה אשכול את הפתרון היסודי הן לבעיית הקליטה והן למצוקת התקציב של הסוכנות בהפיכת העולים לאזרחים מועילים החיים מעמל כפיהם . המראה של כ 100 , 000 איש המצטופפים במחנות העולים ומקבלים אמצעי קיום מבלי לעבוד היה לצנינים בעיניו של יוצא מפלגת "הפועל הצעיר , " שקידשה את ערך העבודה ולחמה נגד כל צורה של חיים בחסד אחרים . " ארורה השיטה הזאת של מחנות העולים , " אמר אשכול במרס 1950 בישיבת הנהלת הסוכנות . באותם הימים אף התברר שהמדינה עומדת בפני גל גדול של עליית הצלה מעירק , שעתיר להחריף מאוד את המצב במחנות העולים . ההתיישבות החקלאית מסוגלת היתה לקלוט רק כרבע מהעולים החדשים , ואשכול חיפש דרך להוציא מהמחנות גם את שאר העולים ולשלב אותם במערכת של חיים יצרניים . ב 27 במרס פרש אשכול באוזני בן גוריון ואליעזר קפלן , שר האוצר , שהשתתפו בישיבת הנהלה הסוכנות , תכנית מהפכנית שהגה כדי לפתור את בעיית המחנות ( תעודה . ( 80 הוא הציע להוציא את העולים מהמחנות ולפזר אותם בשיכוני עולים ( שנקראו מאוחר יותר מעברות ) שיוקמו ברחבי הארץ בסמוך לערים וליישובים קיימים . במעברות במחנה עולים ליד לוד , דצמבר 1948

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר