א. מחנות עולים ומושבים

עמוד:254

בעצם היו דברים שההיסטוריה הכתיבה לנו . כסף לא היה , היה משק ערבי מוזנח , היו כפרים מוזנחים , כפרים נטושים . האם הייתי צריך להשאיר את המקומות האלה בתרווה , אולי יבוא מישהו פעם ויתיישב שם ? או שהייתי צריך להיאחז בו בציפורניים ולחלוב את כל המשק העזוב הזה ולעבדו ? איזה תורה ציונית חדשה כאן לפנינו ? האם מתוך תורה ציונית הייתי צריך אולי להשאיר את יפו ריקה , מתוך מחשבה שאולי יבואו פעם יהודים טובים יותר ? ברגינסקי תבע כאן כאילו את עלבונו של המרכז החקלאי . לא הייתי רוצה להכניס פה את הוויכוח הזה . תסמכו על המרכז החקלאי עם הרצפלד בראש שהוא ידע להגן על עצמו , הוא ידע לענות את שלו . אבל אני מורה פה לברגינסקי , לפועל המזרחי ואחרים , שזה בכל זאת אומר משהו . אני שומע לעתים תרעומת כזו מאנשי המרכז החקלאי או סביב המרכז החקלאי , וייתכן שבמידת מה יש איזו הצדקה לטענה , באותה מידה שהמחלקה להתיישבות העזה בעצמה להחליט ולעשות דברים ולסלול שבילים חדשים . היא העזה . יכול להיות שלולא זאת היינו מאחרים עור חורשים אחרים עד שזה היה חודר למוח . במובן זה מנסה המחלקה בפעולתה להכיר ולהוליך כוחות וארגונים . היא מעיזה לחשוב שמותר גם לה לחשוב משהו ולהחליט וגם אם זה לפעמים נגד דעת כל הגופים החקלאיים הקיימים . כשאהיה חבר במרכז החקלאי , אטען אותה טענה , אבל כשאני יושב בהנהלת הסוכנות , אני אומר שהנהלת הסוכנות צריכה לחפש גם דרך חדשה . יש לפעמים בירור בין המרכז החקלאי ובין גוף ארגוני קטן . והנה ד"ר גולדשטיין יודע שפעם בוויכוח בין המרכז החקלאי ובינם הכרעתי לטובת הארגון שלהם . זה קורה לפעמים גם במחלקה הזאת . נכון הוא שהמחלקה להתיישבות ניסתה גם לחשוב בעצמה ולהחליט בעצמה וגם לעשות בעצמה . אני בטוח שפילסנו איזה שבילים חדשים נוספים שלא היו לרעת העם היהודי , לרעת קיבוץ גלויות , לרעת התנועה הציונית , לרעת ההתיישבות וגם לא לרעת ההסתדרות החקלאית . אני חייב עוד לברגינסקי הערה בשאלת העלייה וקליטתה . אני בטוח שברגינסקי אינו חושד בי שאינני מבין את ערך הדבר אילו היינו היום בארץ לא מיליון אחר אלא שני מיליונים או שלושה מיליונים . אחרי הכל אין אנו רחוקים אחד מהשני בעניין זה . אבל עלייה פתוחה ודלתות או שערים סגורים בתל אביב , גם בביתו של אשכול וגם אצל ברגינסקי - שני אלה יחד לא ייתכנו . ( י' ברגינסקי : תן לנו את השיכון הנוסף ( . תן לי עוד חדר ואני אכניס עוד אנשים . זאת אומרת שיש גבול באיזה מקום גם אצלי וגם אצלך . ( י' ברגינסקי : תן לי קרדיט ( . אם תיתן לי קרדיט , גם אני אבנה . ברור שכל כמה שהבתים הם קבצניים יותר , הם פתוחים יותר לחדשים , אבל גם הם רק בגבול מסוים , בעירבון מוגבל . שכחת מה היה שלשום כשדיברו על עלייה ושיכון , ואתמול באת בטענה שהקיבוץ שלך מקופח בשיכון . קשור אחד לשני ואין בררה ואין מנוס . אם רוצים להוציא משפחות עם נשותיהם ועם ילדיהם לאמצע השדה , שאין שם שום דבר , אני מוכרח לתת להם את הבית . בוודאי קיפחה את עצמה התנועה הציונית בהתיישבות במשך שנים . כך היה עם כל היישובים , עם יישובי חומה ומגדל זה יותר מעשר שנים . אולי השנה יקבלו את ביסוסם . אינני יודע מי אחראי לדבר , אבל לא היו די אמצעים . בשיכון איננו שולטים . אולם נדמה לי שבמידה שהחלה עכשיו פעולת השיכון הגדולה , הרי אלפי חדרים ייבנו השנה במשק הקיבוצי והמושבי . בוודאי שזה לא יספיק . בכלל לא מספיק , סימן שישנם 80 אלף יהודים במחנות . ועוד דבר שהוא נגע בו בחצי פה . הוא נגע בעניין זה שבאו קומוניסטים . הייתי רוצה לדעת דבר ברור בעניין זה , כי אני בעצמי עדיין מתחבט בבעיה . אני מתחבט בה כפועל בארץ ישראל ובציוני . היה עניין של קבוצת זיקים , קבוצת השומר הצעיר , וגרם לנו המזל שהיא היתה הראשונה במערכה הזאת . והשומר הצעיר לא היסס אף לרגע להוציא את הקומוניסטים מהקיבוץ . בשבילנו הופיע העניין כ"דאוס אקס מקינה , " אולי הם התלבטו בזה שבועות . בכל אופן שבקבוצה אחת של השומר הצעיר נתגלו 17 חברים קומוניסטים , הם הוציאו אותם ולא ראיתי שום מבוכה במקום . ( מ' קול : באשרות ויעקבו הוציאו צעירים מעליית הנוער ( . כפי שאמרתי , אני עצמי מתחבט קצת בבעיה . אולי אני עדיין קצת ליברלי . אבל ברור שאין לנו שני מיני יהודים ושני מיני יישובים . אולי עניין זה נוגע אצלכם מתוך גישה שמישהו הוא עדיין אצלנו אזרח ממדרגה שנייה , הוא רק חוטב עצים ושואב מים . אבל בשביל המושבים זוהי צורת חיים . איש המושב טוען : בשבילי המושב זהו אידאל חיי , פה אני יוצר כפר יהודי ואני רוצה שכאן תתפתח תרבות יהודית , שיקלטו פה יהודים . אנחנו ציונים . כל המשקים שלנו הם ציוניים . אם הקומוניסטים ילכו מחר לקונגרס הציוני וישבו בהנהלה הציונית , ייגמר העניין ולא תהיה

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר