א. מחנות עולים ומושבים

עמוד:251

חופשית , להעלות את כל היהודים במשך חודש אחד , אך אפשר גם לומר שאנו מעלים את היהודים במשך שנה , ואפשר להגיד - שאנו מעלים את כל היהודים במשך שנתיים . הרבה יותר קל לי לנהוג בחשבון כזה ולא לחיות מן היד אל הפה ולשרוף את הכסף שישנו . ולא זו בלבד , אלא שאנו הורסים את רוח האנשים . ברור , ידידים טובים שלנו לא יצאו מהמחנות . מצטברת מרירות והיא מוצדקת . אני תובע עצמאות רוחנית , שהיא קשורה בעצמאות כלכלית כלפי הממשלה . ולא מפני שיש לי מתיחות עם הממשלה , אלא אני רוצה שיהיו שניים שלושה שטחים של פעולה שבהם אנו עצמאים , שלא אצטרך לרוץ כל פעם אל הממשלה : הסתבכתי , תני לי כסף . שמעתי כאן את החברים מדברים על עצמאות וצ'רטר . מה אנו תובעים לעצמנו ? זכות העלייה . אם כן עלינו לשאת באחריות . זכות הקליטה - שוב עלינו לשאת באחריות . ולא שנרוץ לקפלן ונדרוש ממנו כסף . התיישבות - ברצוני לדעת אם נעשה התיישבות או לא נעשה ? אם נהיה שותפים לאיזה דבר - אנו נהיה שותף נכבד או לא נכבד . אינני בעד זה שנהיה אפנדיקס 1 נספח . | אני בעד זה שנעשה מאמץ כביר שנוכל לקבל על עצמנו מה שנחליט לקבל . קליטת עלייה - קליטת עלייה , בלי שיכון - בלי שיכון , עליית נוער - עליית נוער . כל מה שנקבל עלינו שנוכל לעשות בכוחות עצמנו ועל אחריותנו , ולא שנצטרך לכל דבר את רשותה של הממשלה . נעבר תכנית פעולה ל 10 12 חודש שיהיה בכוחותינו לבצעה . בני אדם שמנהלים מפעל עממי גדול צריכים לעסוק בו בשכל . . 79 דברים במליאת הנהלת הסוכנות היהודית ירושלים , 24 בינואר 1950 יחד עם חברים אחרים אני שמח שעלה בגורלי להיות שליח של מפעל רציני ולהביא את סיכומיו לשולחן הזה . אני אומר בכוונה "שליח , " כי כל מי שעמד על יד העבודה הזאת הוא שליח של התנועה . אבל אני רוצה לומר שהעניין הזה לא היה כל כך פשוט . שמעתם את הרמן ואת ברגינסקי . זאת אומרת ואני מודה בזאת , שצריך הייתי לשבור משהו שהיה מקובל . יש לפעמים שאנשים או תנועה מתרגלת במשך עשר או עשרים או שלושים שנה ללכת באיזו דרך והיא מצפה לאיזה יום , יום בו יבוא משיח , וביום שבא משיח נרדמים . ואני מצטער אם הרמן וברגינסקי והרבה מחברי הטובים במפלגות שונות בהסתדרות קוראים אותי עכשיו לוויכוח זה . אבל ראיתי את עצמי כשליח העם היהודי וכשליח הסוכנות היהודית . ראיתי לפני תחילת קיבוץ גלויות . ידעתי איך במשך שנים רבות ציפינו לגלויות הללו . וכשבאו לא יכולנו ללכת גם באותן הדרכים ובאותם השבילים הראשוניים , הבראשיתיים , החלוציים , אותם סללנו ובהם דרכנו בשביל הימים הגדולים אשר יבואו . אין אנחנו אשמים שכך בא קיבוץ הגלויות . הוא היה יכול לבוא באופן הרבה יותר שקט , אבולוציוני יותר , היה יכול להיות אלמנט הרבה יותר בריא , צעיר וחלוצי . אבל כך רצתה ההיסטוריה היהודית שבא האלמנט אשר בא . התהלכתי כביכול עם התורה הזאת , כמו שה"כביכול" התהלך עם התורה מעם לעם עד שכפה אותה על היהודים בהר סיני . לא הכרנו את אחינו אלה . יוסף לא הכיר את אחיו . אמרנו : האם מהיהודים האלה אפשר יהיה לעשות איזה דבר , האם אתם תיעשה התיישבות ? אני בעצמי הייתי מלא ספקות וחרדה בקשר לזה . וחבר ברגינסקי , אינני אשם שהעולים מרגישים את יחסך ואת יחס חבריך אליהם עד היום הזה , יחס כאל חוטבי עצים ושואבי מים . הם אינם ראויים אצלך לקבל אדמה ולחשוב אותם למתיישבים . הם מרגישים זאת , ואני אינני יכול לעשות שום דבר נגד זה . יש מועצות , ועידות , נשמעים דיבורים , והדברים ידועים . ולא זז העניין ער שארגון המושבים התחלץ עם מיטב אנשיו לשליחות זו . הם עשו בזה שליחות היסטורית . אם אישה כדבורה ריין , שהיא כבר סבתא , עוזבת את

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר