א. מחנות עולים ומושבים

עמוד:243

ואלו שינו את מפת ההתיישבות החקלאית , שהתבססה עד לאותה העת בעיקר על קיבוצים . הנהגת "תנועת המושבים והארגונים , " שמזכירה היה יצחק קורן , תמכה ברובה ביישוב העולים החדשים במושבי עוברים , אם כי אחדים מראשיה הסתייגו מהתיישבות ללא הכשרה , "ככה סתם לזרוק על האדמה" כדבריהם . בנובמבר 1948 כבר גיבש אשכול לעצמו את המרכיבים העיקריים של תכנית ההתיישבות לשנת תש"ט ופרש אותה בקווים כלליים בפני חברי הנהלת הסוכנות ( תעודה . ( 75 הוא הציע להקים במהלך השנה 96 יישובים חדשים . כמחצית מהם הציע לבסס על גופי ההתיישבות הקיימים , בעיקר קיבוצים שיוקמו על ידי יוצאי ההכשרות של הפלמ"ח , והשאר על עולים ה"מתרכזים סביב תל אביב וחיפה" שיופנו להקמת יישובים חדשים . בדבריו חייב התיישבות בכפרים ערביים נטושים אולם הוסיף הסתייגות - "אין אנו נוטים להיכנס לכפרים הנטושים גופא ... במידה שניכנס לכפרים - כוונתנו לכניסה זמנית גרידא . " עוד הוסיף דברים על הנגב , שנותר בעיניו יעד מרכזי להתיישבות . בדצמבר 1948 החלו קבוצות ראשונות של עולים להיאחז בכפרים הערביים ובאביב 1949 התנהל כבר מפעל ההתיישבות במלוא התנופה . אנשי תנועת המושבים נרתמו לעזור למושבים החדשים ושלחו אליהם מדריכים שגייסו מקרב חברי התנועה . ככל שגברה המצוקה במחנות העולים כן גדל מספר העולים שהביעו נכונות לצאת להתיישבות בכפרים . קצב הקמת היישובים החדשים היה כה מהיר שאשכול התקשה לעקוב אחרי מועדי הקמתם , ובמכתב ששלח ביוני 1949 אל רענן ויץ , האיש השני בחשיבותו במחלקה להתיישבות , כתב : "אבקשך להודיעני על המועדים והמקומות של הטקסים והחגיגות המתקיימים לרגלי עליות נקודות חדשות על הקרקע על מנת שנוכל לדאוג לשלוח נציגות מתאימה או מברק ברכה בשם המחלקה / ' אשכול היה באופיו איש צוות וגם במחלקת ההתיישבות בנה לו צוות עוזרים , והדבר סייע לו רבות בפתרון הבעיות שהתעוררו חדשות לבקרים . בשעות המעטות שנותרו בידו בין הדיונים הרבים עשה אשכול לילות כימים ביישובים החדשים המוקמים , לרוב בלוויית עוזריו הנאמנים רענן ויץ ואריה ( לובה ) אליאב . השלושה "חרשו" את כבישי הארץ , כשהם מתחלפים ליד הגה המכונית , וביקרו את המתיישבים ובעיקר את העולים החדשים שביניהם . לא אחת נטל אשכול בידיו מעדר ולימד את המתיישבים המשתאים פרק קצר מניסיונו של "מלך המעדר" בצעירותו . אולם חרף הכוונות הטובות נתקלו אשכול ועוזריו באין ספור בעיות . לאחר שנים ארוכות של פעילות בתחום ההתיישבות שבמהלכן עסק ביישובן של קבוצות קטנות של צעירים אידאליסטים שעברו הכשרה עולים ממרוקו במושב רינתיה שהוקם בשרון בכפר הערבי הנטוש רנתיה , נובמבר 1949

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר