א. מחנות עולים ומושבים

עמוד:242

להקים יישובים חקלאיים בצורה מזורזת , להפנות אליהם עולים "כמות שהם , " חסרי כל ידע מוקדם בחקלאות ולעתים חסרי חינוך תנועתי וציוני , ולהדריך אותם הדרכה צמודה ביישובים עצמם . בדברים שנשא במרכז מפא"י ב 30 בנובמבר 1948 טען אשכול : "המחלקה להתיישבות מנסה בשבועות האחרונים להסתער בעזרת חברים על העלייה העממית הגדולה הזאת כמו שהיא ולהפוך אותה במידה האפשרית לעלייה בונה התיישבות , בונה כפרים ... נחוץ שאנשינו יגלו רצון להשתחרר בעניין זה מכל רוטינה , מכל שגרה שבמחשבה ובמעשה . " הוא קרא לחברי המפלגה להתגייס למשימה של התיישבות והכשרת העולים ולהבטיח בדרך זו את חינוכם על ערכי המפלגה . מימיה הראשונים של ההתיישבות ההמונית היו אפוא ניסיונותיו של אשכול לשנות דפוסי חשיבה מלווים במאבקים בתוך תנועתו ומפלגתו , ומאבקים אלו הציבו אותו לעתים מול שותפיו לדרך מתמול ובהם חברים בתנועה הקיבוצית ואנשי המרכז החקלאי בראשות הרצפלד . גם שאלת צורת ההתיישבות של העולים עוררה ויכוחים בתוך תנועת העבודה . מלכתחילה שאפו ראשי מפא"י והמוסדות המיישבים להפנות עולים רבים ככל האפשר להתיישבות בקיבוצים ולחזק בדרך זו את התנועה הקיבוצית וכפועל יוצא מכך את תנועת העבודה כולה . אולם מרבית ראשי התנועה הקיבוצית דחו את תביעתו של בן גוריון לקלוט במשקים קבוצות גדולות של עולים שלא עברו הכשרה מתאימה לשיטתם , וטענו שהדבר יביא לערעור יסודות הקיבוץ ויעמיד את קיומו בסכנה . מסיבות רעיוניות הם אף דחו את הצעתו של אשכול להקים בקרבת המשקים מחנות קטנים של עולים שיעבדו בתור שכירים בקיבוצים , וקבעו שהדבר יביא לניצול ולפגיעה אנושה בעקרון העבודה העצמית , שהיה מאבני היסוד של הקיבוץ . גם רוב העולים - הן מעולי מזרח אירופה , שנרתעו מכל דבר שהזכיר להם את המשטר הסוציאליסטי בארצות מוצאם , והן מקרב העולים מארצות האסלאם , שרעיונות השיתוף היו זרים להם - נרתעו מחברות בקיבוץ והעדיפו צורת התיישבות שתאפשר להם להיות בעלי בית ורכוש מסוים משלהם . למרות נטייתו האישית הראשונית ליישב את העולים החדשים בהמוניהם בעיקר בקיבוצים , הבין אשכול עם הזמן שהעלייה הנוכחית אינה מתאימה באופיה ובנתוניה להתיישבות קיבוצית , ושדרוש מהפך גם בצורת ההתיישבות . יתר על כן , אשכול כמוהו כבן גוריון התאכזב מהמעורבות המעטה של אנשי התנועה הקיבוצית בקליטת העלייה , ועל אף היכרותו העמוקה עם המבנה המיוחד של הקיבוץ כעס על גישתם המסויגת של חבריו לדרך כלפי העולים . לפיכך הפך אשכול את מושבי העובדים לצורת ההתיישבות העיקרית של העולים בתקופה זו , ומן הסתם הושפע גם מגישתה החיובית של מפלגתו בעבר , "הפועל הצעיר , " לרעיון המושב . למעלה ממחצית היישובים החקלאיים החרשים שהוקמו לקליטת העולים הרבים היו מושבי עוברים , לוי אשכול ומשמאלו ויצחק קורן , מזכיר תנועת המושבים

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר