א. מחנות עולים ומושבים

עמוד:240

א . מחנות עולים ומושבים נ היהודי חשולים בתקופת של עלייה המנדט המונית הגיעו שכמותם למדינת ישראל לא ידע בשנותיה היישוב הראשונות . לראשונה ללא הגבלות , שךיולים ( מכסות ) וסרטיפיקטים החלו המוני יהודים זורמים אל שערי המדינה , תחילה ממחנות המגורשים בקפריסין ומשארית הפלטה באירופה , ועם הזמן גם ממדינות העולם המוסלמי . בשנים 1951-1948 עלו למדינת ישראל כ 700 , 000 איש , מעט יותר ממספרם של תושבי המדינה היהודים בעת הקמתה . לעומת זאת האוכלוסייה הערבית במדינה הצטמצמה בהרבה , לאחר שמאות אלפים מהם נטשו או גורשו במהלך המלחמה והפכו לפליטים בארצות השכנות , ובשטח מדינת ישראל נותרו כ 120 , 000 ערבים בלבד . העלייה התקבלה בקורת רוח רבה אולם , היקפה , שעלה על כל התחזיות יצר קשיים עצומים ואף התעוררו ספקות באשר ליכולתה של המדינה הצעירה לקלוט עלייה זו . בתוך זמן קצר נדרשו מוסדות המדינה , שהיתה נתונה בעיצומה של מלחמה ובמשבר כלכלי חריף , לספק קורת גג ואמצעי קיום להמוני עולים , שרובם המכריע היו חסרי אמצעים . ראשוני העולים שוכנו בשכונות הערביות הנטושות בחיפה , ביפו , בירושלים ועוד . משאלה מלאו הוקמו בחיפזון עשרות מחנות אוהלים ובהם שוכנו רבבות עולים חדשים . יושבי המחנות חיו באפס מעשה וצורכי הקיום הבסיסיים סופקו להם במימון הסוכנות היהודית . אולם פתרון אמתי לקליטה כלכלית וחברתית של הרבבות שהצטופפו במחנות ובבתים הנטושים לא נמצא עדיין . לימים הורה אשכול כי "אמנם היו ועדות שונות להכנת תכניות וכוי , אבל כאשר הגיעו למעשה לא ידענו בדיוק מה עושים עם היהודים הללו . ואז הוספנו מהלב ומהניסיון שהיה לנו ואמרנו : ארץ שוממה , עם שומם , אלה השניים צריכים להפרות אחד את השני . " ... מכאן נולד הרעיון לפתוח במבצע התיישבות חקלאית נרחב ולקלוט במסגרתה חלק ניכר מן העולים . כבר במאי 1948 נקבע בישיבה משותפת של ראשי מחלקת ההתיישבות של הסוכנות ושל ראשי משרד החקלאות שהסוכנות תקבל על עצמה את האחריות להקמת יישובים חדשים ולטיפול בהם עד שיגיעו לביסוס כלכלי , ושמשרד החקלאות יקבל על עצמו את האחריות ליישובים מבוססים . בשנים הבאות הוטל אפוא על מחלקת ההתיישבות של הסוכנות בראשות אשכול לנווט את מפעל ההתיישבות החקלאית , וסייעו בידיה מספר מוסדות , בכללם הממשלה , הקרן הקיימת , תנועות ההתיישבות , המרכז החקלאי ועוד . לא בכדי הטיל בן גוריון את המשימה הזו על אשכול . הוא האמין שיכולת העבודה הבלתי נדלית שלו וסגולתו לשלב חזון עם גישה מעשית ודינמית יעמדו לו גם הפעם ויביאו לתנופה מחודשת בהתיישבות החקלאית ולשילוב העולים במסגרתה . באוקטובר 1948 החל אשכול להשתתף בישיבות הנהלת הסוכנות היהודית ותפס בה מיד עמדה בכירה . הוא וראשי המוסדות המיישבים האחרים נדרשו לקבל שורה של החלטות על מרכיבי תכנית ההתיישבות - היה עליהם להגדיר את מטרותיה החברתיות , הכלכליות והמדיניות , לקבוע מהם האמצעים הדרושים להתיישבות חקלאית רחבת היקף וכיצד להשיגם , לאתר את כוח האדם המתאים ולהכריע לגבי צורות ההתיישבות . אולם יותר מכל נחוצה היתה נחישות לממש את התכנית באמצעים הדלים שיכלו המדינה והסוכנות להקצות לכך , וזו היתה תרומתו הגדולה של אשכול . על אף הקשיים העצומים שניצבו בפניו החליט אשכול לבצע מפעל התיישבות שיחרוג בהיקפו מכל מה שמישהו מחבריו להנהגה העז להעלות בדעתו , ובשנים הבאות דבק בהחלטתו והגשים אותה ללא רתיעה מהבעיות ומן המכשולים או מהביקורת שספג . ואולם ראוי לציין שיכולתו לעמוד בכל אלה נבעה במידה רבה מהתמיכה ללא סייג שקיבל לכל אורך הדרך מבן גוריון . אשכול עצמו העיד על כך במכתב לאלישבע בעיצומו של מפעל ההתיישבות : " בן גוריון היחיד שיודע להעריך המעשה הזה כמלוא ערכו והיקפו . " מטבע הדברים נועד מפעל ההתיישבות להגביר את הייצור החקלאי ולספק את המחסור החמור בתוצרת חקלאית טרייה , כגון חלב , ביצים וירקות , מחסור שנוצר עקב הגידול העצום באוכלוסייה . כפועל יוצא מכך אמורה היתה

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר