ב. הקמת המדינה בעיצומה של המלחמה

עמוד:229

ב . הקמת המרינה בעי צומה של המלחמה ף * אמצע אפריל 1948 החל להסתמן שינוי במהלך ' : ף המלחמה . במרס נשאו פרי מאמציהם של העוסקים ברכש ובעקבות עסקת נשק גדולה שנחתמה עם ציכוסלובקיה הגיעו לידי הכוחות הלוחמים היהודיים עשרות אלפי רובים ומקלעים ו 25 מטוסים . חמושים בנשק משופר בהרבה יצאו עתה לראשונה כוחות ה"הגנה" למבצע חטיבתי , מבצע "נחשון , " ובמהלכו כבשו שטחים לאורך הדרך המובילה לירושלים והסירו זמנית את המצור מעל העיר . בימים הבאים נמשכה התנופה והכוחות הלוחמים היהודיים כבשו את הערים המעורבות טבריה , חיפה , צפת ויפו . אולם בראשית מאי השתנה שוב המצב לרעה . הדרך לירושלים שבה ונחסמה , מצבם של יישובי גוש עציון הנצורים הלך והחמיר , ודיווחים מדאיגים הגיעו גם מן הנגב ומאזורים נוספים . יותר מכל הדאיגה הפלישה הצפויה של צבאות מדינות ערב . למרות עסקת הנשק הצ'כית עדיין סבלו הכוחות היהודיים ממחסור חמור באמצעי לחימה , בעיקר בכלי נשק כבדים כגון מטוסים , תותחים , ספינות מלחמה וטנקים , שנדרשו ללחימה כנגר צבאות סדירים . בן גוריון , שראה בחימוש הצבא את המפתח להצלחה במערכה , החליט לערוך בהתאם לתפיסה זו שינויי תפקוד במטהו . ישראל גלילי קיבל משקולניק את האחריות לגיוס , ואילו שקולניק הופקד על "רכישה [ של נשק , [ נמל , תחבורה , אספקה ( עם יעקבסון ) והגונה ] א [ זרחיתן , " כפי שכתב בן גוריון ביומנו ב 12 במאי . 1948 שקולניק העביר לידי גלילי מערכת גיוס שנבנתה במשך כמה חודשים מן המסד ועד הטפחות על ידי אנשי "מרכז המפקד לשירות העם" בראשותו ובראשות אבניאל . מערכת זו טיפלה עד אמצע מאי בכ 110 , 000 איש בלשכות הגיוס ומתוכם העמידה לרשות הצבא כ 40 , 000 מגויסי חובה . החששות מהמצב הצבאי שייווצר עם הפלישה והלחץ מצד ארצות הברית לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה הולידו חילוקי דעות בקרב חברי מנהלת העם לגבי מועד הכרזת העצמאות . עמדתו הנחרצת של בן גוריון , ששקולניק תמך בה בהתייעצויות שנערכו בעניין זה , הכריעה את הכף וחבר מנהלת העם החליטו ברוב קטן להכריז על הקמת מדינת ישראל ב 14 במאי , יום סיום המנדט הבריטי . בטקס רב רושם שנערך בתל אביב הוכרזה עצמאות המדינה ונחתמה מגילת העצמאות , ומנהלת העם הפכה לממשלה הזמנית של מדינת ישראל . בן גוריון היה לראש הממשלה ולשר הביטחון ושקולניק המשיך לכהן כאחר מעוזריו הבכירים במשרד הביטחון . בשבועות הראשונים עדיין לא גובשו דפוסי העבודה במשרד ושקולניק שימש לא אחת בתור מנהל המשרד בפועל , בעיקר בכל הקשור לניהול החומרי והכספי של המלחמה . מכל מקום הוא פעל עתה בעיקר בתחומי הרכש , ההספקה והייצור לצורכי הצבא . יום לאחר הקמת המדינה החל שלב חדש במלחמה - צבא מצרים פלש לארץ ישראל מדרום , צבאה של עבר הירדן ( הלגיון הערבי ) תקף בירושלים ובסביבותיה , כוח צבאי עירקי התרכז בגזרות עמק הירדן והשומרון , יחידות מצבא סוריה תקפו בגזרות צמח ומשמר הירדן ; ונוסף על כך השתתפו בקרבות באורח מצומצם ביותר יחידות מצבאות לבנון וערב הסעודית . ההתפתחויות בחזית עוררו בלבו של שקולניק חשש כבד לגורל חבריו בעמק הירדן וברגניה ביתו . ב 16 במאי תקפה חטיבה סורית בסיוע פלוגת טנקים וגדוד תותחנים בגזרת עמק הירדן וב 18 במאי כבשה את צמח . למחרת פונו מסדה ושער הגולן מיושביהם , ומגיני שתי הדגניות - שכל מי שלא היו כשירים לשאת נשק פונו מהן - ניצבו בקו הראשון מול כוחות עדיפים בהרבה . משלחת של חברי הדגניות שהגיעה בו ביום אל לשכתו של בן גוריון בתל אביב להביע דאגה ולדרוש תגבורת באנשים וכלי נשק נענתה בלית בררה בשלילה . ב 20 במאי תקף הכוח הסורי מצויד בטנקים וארטילריה את הדגניות ונהדף לאחר קרב קשה עם מגיני היישובים , שבמהלכו נפלו 12 ממגיני דגניה ב ובהם כמה מידידיהם האישיים של לוי ואלישבע שקולניק . בקרב נטלו חלק לראשונה תותחי 65 מ"מ ( ה"נפוליונצ'יקים , ( " שהגיעו לארץ זמן קצר קורם לכן , וטייסת מטוסי ה"פרימוס" של הגליל . למחרת יצא שקולניק לדגניה לבקר את חבריו ושב מעודד : "שקולניק שב מדגניה . ההרגשה

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר