א. חודשים ראשונים ללחימה - התארגנות בצל קשיים צבאיים ומדיניים

עמוד:222

הכישלונות הצבאיים בחודש מרס 1948 שכנעו את שקולניק שיש הכרח לגייס את לוחמי האצ"ל והלח"י לצבא . הוברר שהפעילות הנפרדת של ההגנה ושל ארגוני הפורשים הן בלחימה והן בגיוס אנשים , ברכש נשק ובייצורו פוגעת מאוד בניהול המערכה ומחלישה את כוחו של היישוב . לפיכך הוחלט במוסדות היישוב לפתוח במשא ומתן עם האצ"ל והלח"י על שילובם במסגרת ההגנה ועל העמדת יחידותיהם תחת פיקודה . לנוכח ההצלחות הצבאיות של הערבים החיש בן גוריון את ביצוע תכניתו לארגן את היישוב בדפוסים ממלכתיים במקום הדפוסים הוולונטריים שנהגו בו ולשנות מן השורש את מבנה ההנהגה האזרחית והמערך הביטחוני . הוא צידד בעמדתם של יוצאי הצבא הבריטי במחלוקת בינם לבין ראשי ההגנה ולאור הכרעה זו החל הכוח הצבאי להיבנות על בסיס הייררכיה פיקודית ברורה ומשמעת צבאית והמטה הכללי עוצב בהשפעת המורל הבריטי . בן גוריון גם תבע לבטל את כל הוועדות וגופים השונים שעסקו בניהול חיי היישוב לצדדיו השונים ולהקים רשות אזרחית אחת שבידיה כל הסמכויות הנחוצות לניהול היישוב והמלחמה . בראשית אפריל 1948 נוספו על הקשיים הצבאיים גם קשיים מדיניים . בעקבות אירועי הדמים שהלכו והחמירו בארץ ישראל נסוגה ארצות הברית מתמיכתה בתכנית החלוקה והציעה להקים משטר נאמנות זמנית מטעם האו"ם על ארץ ישראל ולדון מחדש בעצרת הכללית בעתידה המדיני . המספר הגדול של ההרוגים בקרבות והמצב הביטחוני והמדיני יצרו אווירה קשה ביישוב והיו מי שהחלו לתהות אם עומרים הערבים להשיג את מטרתם ולמנוע בכוח הזרוע את הקמת המרינה היהודית . באווירה זו התכנס בראשית אפריל בתל אביב הוועד הפועל הציוני כדי לדון בהתפתחויות הצבאיות והמדיניות ובדרישתו של בן גוריון לבצע שינויים ארגוניים בהנהגת היישוב . בדיון דרשו הרוויזיוניסטים להקים ועדה שתחקור את הכישלונות הצבאיים ואת צורת ארגון הגנת היישוב . שקולניק תלה את "בגידתה" של ארצות הברית בחולשת היישוב שנבעה לדבריו ממחסור בכסף , בכוח אדם ובאמצעים וכן מארגון לקוי של ההספקה האזרחית ומהעצירה בפעולות ההתיישבות ( תעודה . ( 72 הוא יצא כנגד הרוויזיוניסטים על דרישתם להקמת ועדת חקירה בשעה זו . "ואתם תתחילו בתקיעת סכין על כל מחסום שנפרץ במצבנו כיום , " ? שאל את נציגיהם . באותם הימים כבר הלך והתגבש ההסדר בין מוסדות היישוב לבין האצ"ל והלח"י על פיו אמורות היו יחידותיהם להשתלב בפעולות ההגנה תחת פיקודה , אך פירוקם כגופים לוחמים וגיוס אנשיהם לצבא צפויים היו להתבצע רק לאחר הקמת המרינה . שקולניק הסתייג מההסדר המוצע משום שלא הביא לפירוק הארגונים וגיוסם המידי לצבא . בדבריו תקף את התומכים בהסדר ופנה בהקשר זה באופן אישי אל חיים בוגרשוב מנהל הגימנסיה "הרצליה" ונציג ה"ציונים הכלליים" שמצד אחד הטיף בריון "להושיט יד לאחים אחד לשני" ולהקים "חזית אחת למלחמה בעד המולדת , " ומן הצד האחר תמך בהסכם המאפשר לאנשי ה"פורשים" שלא להתגייס לפי שעה לצבא . מה נחוץ "לעם במאבקו ובמלחמתו בימים כאלה אם לא צבא אחד ... מדוע לא יתגייס כל בחור ביישוב לדגל , לצבא אחד , " ? תהה שקולניק . בהמשך דבריו הגן שקולניק על תביעתו של בן גוריון לבצע שינויים ארגוניים . הוועד הפועל הציוני נענה לדרישתו זו של בן גוריון וב 18 באפריל הוקמה "מנהלת העם" שמנתה 13 חברים , נציגי הסוכנות , הוועד הלאומי ו"אגודת ישראל" ( ונקראה גם הי"ג . ( בעקבות הקמתה החליט בן גוריון לבטל את וער הביטחון ואת המפקדה הארצית ( מ"א ) של ההגנה שהיוותה מעין מפקדה פוליטית לארגון . עם ביטול המפקדה הארצית פוטר ישראל גלילי שעמד בראשה , והדבר גרם למשבר עם מפלגתו , "מפלגת הפועלים המאוחרת" ( מפ"ם , ( ועם ראשי ההגנה והמטה הכללי , וזאת ימים ספורים לפני הפלישה הצפויה של צבאות ערב . אף בשורות מפא"י נמתחה ביקורת על בן גוריון על צעדו זה ולמעשה הוא נאלץ לנהל חלק ניכר ממאבקיו למען הנחלת התפיסה הממלכתית דווקא בחוגי תנועת העבודה ובמפלגתו שלו . שקולניק , שהיה איש פשרות , לוחם ותיק למען אחדות מחנה הפועלים , מקובל על מרבית מרכיביו ואיש אמונו של בן גוריון מילא תפקיד חשוב ביישור ההדורים — הוא עזר להשיג פשרה עם חברי המטה הכללי שעל פיה נשאר גלילי בתפקיד בכיר במטה אך ללא הגדרה ברורה . השינויים שהנהיג בן גוריון שיפרו את יכולתו של היישוב להתכונן לפלישה הצפויה של צבאות ערב .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר