א. חודשים ראשונים ללחימה - התארגנות בצל קשיים צבאיים ומדיניים

עמוד:220

בדצמבר 1947 הוקמה ועדת הנגב , שבה היו חברים נציגי הקרן הקיימת , "מקורות" וההגנה , ותפקידה היה לדאוג לצורכי יישובי הנגב בתחומי ההתיישבות והביטחון . שקולניק נתמנה לחבר הוועדה ופעל במסגרתה עד שפורקה בסוף . 1948 הוא חשש כי מפעל ההתיישבות במדבר , שהקמתו היתה כרוכה בקשיים ניכרים , ושהגיע להישגים בלתי מבוטלים על אף בל הספקנים , עלול לרדת לטמיון . לנוכח הסכנה שנשקפה לנגב הוא תבע להרחיב את ההתיישבות באזור ולנצל לשם כך את נקודות המשטרה המתפנות בהדרגה מהכוחות הבריטיים . "אני יכול לומר רק את תגובתי הראשונה לסכנה הצפויה לנגב , זה צריך להיות מפעל התיישבותי , בעל אופי התיישבותי קורם כל , לא תגובה צבאית אלא תגובה התיישבותית . אנחנו צריכים קודם כל להפגין בפני העולם שדווקא בימי המאורעות , דווקא בימי דמים פנינו לא לכבוש מדינה זו או אחרת , אלא התיישבות , " טען שקולניק בדיון שנערך בוועד הביטחון בפברואר . 1948 גם בחורשים הבאים שב ודרש להמשיך ולהוסיף נקודות התיישבות בעצם ימי הלחימה . אולם בפועל עמדתו זו לא התקבלה . הדעה הרווחת באותם ימים גרסה שיש להתרכז בהגנה על היישובים הקיימים ולא להקים חדשים . באביב 1948 הלך והחמיר מצב הביטחון בגזרות השונות . המפקדים הערבים הסיקו כי דרכי התחבורה הן עקב אכילס של היישוב היהודי והורו להגביר את ההתקפות בכבישים . שורה של כישלונות שנחל הכוח הצבאי היהודי ובכללם הפגיעות הקשות בשיירת נבי דניאל ובשיירת יחיעם גבו מחיר כבד של הרוגים ופצועים ואבדן ציוד יקר והביאו את המלחמה בכבישים עד כדי משבר . במרס כבר הצליחו הערבים לנתק את ירושלים , אה הנגב ואת הגליל המערבי ממקורות ההספקה שלהם . הכישלונות הצבאיים עוררו ביקורת ביישוב על אופן ניהול המערכה ועל תהליכי הקמת הצבא . נטען כי הגיוס מתנהל בקצב אטי , וכי רבים המשתמטים באישור או שלא באישור . עוד הוברר שקיים מחסור חמור באמצע לחימה . מפעל ייצור הנשק ( תע"ש , ( שפעולתם החלה במחתרת בבתי מלאכה מאולתרים , עברו אמנם תהליך של פיתוח מואץ אך היו עדיין בחיתוליהם ועיקר החימוש הגיע מחו"ל . עם תחילת המערכה נצטוו השליחים מטעם הנהגת היישוב שעסקו ברכש צבאי בחו"ל , ובהם אהוד אבריאל , יהורה ארזי ושאול מאירוב , לעשות כל מאמץ ולרכוש "כל מה שיורה . " אולם האמצעים שעמדו לרשותם היו דלים ומלבד זאת היה עליהם להתמודד עם המגבלות שיצר האמברגו על מכירת נשק לצדדים הלוחמים שהטילו מוסדות האו"ם . הנשק שנרכש בשבועות הראשונים ללחימה היה מועט ולא ענה על הנדרש , וכתוצאה מכך הוקמו יחידות צבא מחומשות רק באופן חלקי , ומקצת החימוש היה מיושן ולא התאים לצורכי השעה . גם מערכת ההספקה לצבא שהוקמה יש מאין נתגלתה כלקויה , ונמצא שחסרים פרטי ציוד בסיסיים , כגון נעליים , בגדים ומזון . המעבר מדפוסיפ צבאיים מחתרתיים לדפוסי צבא סדיר נתקל אף הוא בקשיים . ראשי ההגנה הסתייגו מקליטת יוצאי הצבא הבריטי בעמדות הבכירות של הארגון ולא נטו לקבל את שיטות הלחימה והארגון הצבאי שלמדו אלה במלחמת ת קון צינור המים לנגב במהלך הקרבות , אוקטובר 1948

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר