א. חודשים ראשונים ללחימה - התארגנות בצל קשיים צבאיים ומדיניים

עמוד:219

כמקובל בצבאות מודרניים . המרכז טיפל במתגייס עד לחיולו , ואז הועבר לאחריות אגף כוח האדם במטכ"ל . פעולת הגיוס החלה בדצמבר , 1947 ללא הפרעה מצד השלטונות הבריטיים ; תחילתה בגיוס כמה מאות גברים ונשים והיא הלכה והתרחבה בחודשים שבאו לאחר מכן . בין המתגייסים היתה גם בתו של שקולניק דבורה והיא שירתה בחיל הקשר . המעבר מחברה בעלת אופי התנדבותי למציאות של גיוס חובה כללי בכפייה עורר אין ספור בעיות , ובהן : גיוס נשים דתיות ותלמידי ישיבות , מימון תשלומים למשפחות המתגייסים , טיפול בערעורים משקיים ואישיים על הגיוס , גיוס בנים יחידים , הטלת איסור על יציאה לחוץ לארץ וסיורי ביקורת לחיפוש משתמטים . פתרון הסוגיות הקשות ביותר הונח לפתחם של שקולניק ואבניאל ודרש לא אחת את התערבות ועד הביטחון בראשות בן גוריון . אחת מהן היתה שאלת גיוסם של חברי האצ"ל והלח"י . גם בשעה זו קשה היה להתגבר על העוינות והחשדנות שיצרה היריבות העמוקה בין ארגוני ה"פורשים" לבין הנהגת היישוב וארגון ההגנה . למרות הנטייה הטבעית לקרוא לדגל תחילה את מי שהיו חברים במסגרת צבאית כלשהי ועברו אימון בנשק , קבע שקולניק בדיון במרכז מפא"י בנובמבר 1947 כי בעניין גיוס אנשי ארגוני הפורשים : "אנו צריכים להיות מעוניינים למנוע ממנו את כניסתו לשורותינו . " ואכן בתחילת הגיוס התעלמו רבים מאנשי האצ"ל והלח"י מפעולות הגיוס ומן הצווים שהוצאו להם , והמרכז מצדו לא לחץ עליהם . בחורף 1948-1947 כבר התפשטו בארץ ההתנגשויות האלימות לפינות הארץ השונות . כל עוד שהו הכוחות הבריטיים בארץ נמנעו מדינות ערב מהתערבות ישירה בלחימה וזו התנהלה בין היישוב היהודי לבין ערביי הארץ וכוח מתנדבים ממדינות ערב בשם צבא ההצלה בפיקודו של פאתי קאווקג'י . תחילה ניסו הכוחות הערביים לתקוף ולכבוש כמה יישובים יהודיים ומשלא עלה הדבר בידיהם מיקרו את התקפותיהם בתחבורה היהודית . בחודשים הראשונים היתה הלחימה בכבישים זירת הפעולה העיקרית של כוחות ההגנה והם עסקו בראש ובראשונה באבטחת עורקי התחבורה היהודית . הקשר עם היישובים באזורים מרוחקים , ובכלל זה בגליל העליון , בירושלים והנגב , הלך והפך לקשה ומסוכן . בעייתית במיוחד היתה ההגנה על קווי התחבורה אל יישובי הנגב , ובעיקר אל 14 היישובים ששכנו דרומית לקו עזה באר שבע , ושסבלו מבידור גאוגרפי וממיעוט אוכלוסייה . בקרב הנהגת היישוב רווחה ההערכה שעתידו הפוליטי של הנגב יוכרע במידה רבה על ידי יכולת ההגנה עליו . לפיכך נדחתה תביעת הבריטים לפנות את היישובים האלו , ונדחתה גם המלצה ברוח דומה מפי מומחים צבאיים יהודים . על ארגון ההגנה הוטל למצוא דרך להגן על הנגב על כל יישוביו , והוא נדרש להקדיש מאמץ מיוחד להגנה על קו המים לנגב , לאחר שבדווים ניצלו את המצב ופירקו חלקים ניכרים ממנו . תושבים בירושלים קוראים מודעות מטעם "מרכז המפקד לשרות העם '' בדבר חובת הגיוס לצבא לבני , 25-17 דצמבר 1947

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר