ד. המאבק נגד הבריטים לאחר מלחמת העולם

עמוד:214

ואני רוצה לשאול את החבר בן אהרון : האומנם אין הארץ עושה ולא עשתה את חלקה המלא ? האומנם לא הקימונו בתקופה ההיא להבות מרד , התקוממות ואי השלמה ? ומהי הפעולה הקדחתנית הענפה שנעשתה בשביל כיבוש הארץ וכיבוש הגבולות , מאבק קדחתני כזה שהציונות לא ידעה מיום היווסדה ? הן בימים ההם חדרנו בפעם הראשונה לנגב - זה חלומם של הציונים לפני עשרות בשנים . חדרנו לאותו המדבר ולאותה השממה אשר כמעט כולם לא האמינו שממנו צפויה טובה . חדרנו לנגב והקימונו שם יישובים , הבאנו לשם מים . זהו מפעל מעין אותם המפעלים הציורליזטוריים וכיבושיים שממשלות אדירות עם הכוחות שיש להן היו מתגאות בהקמתם . המפעל הזה לא נעשה לאור השמש , הוא לא נעשה בחסותו וברשותו של מישהו אחר . אתם זוכרים את העלייה הראשונה של אחד עשר יישובים בנגב ? היתה זו עלייה בלילה לא בכדי , מפני שהאחרים לא רצו שנלך לשם , מפני שהיינו צפויים למאבק פנים אל פנים , והיינו מוכנים לעמוד בזאת למחרת הבוקר . צר לי שאני צריך להזכיר זאת לבן אהרון . אנחנו חיפשנו ואנחנו חייבים לחפש כל הזמן דרכי מאבק כאלה , גם דרכי מאבק פיסי אם נראה שהם נחוצים למלחמה המדינית הפוליטית שלנו , אשר ישמרו על הקרן ועל היישוב . קיים , יש בארץ , כ 700 , 000 יהודים , 300 כפרים חקלאיים מדן עד באר שבע , גם דרומית לבאר שבע , מהגבול עד הגבול . נהרות עמל , זיעה ודם מימי "השומר" דרך מפעלי כל תנועת הפועלים הושקעו בכל היישובים הללו . וחכמתנו היתה וצריכה להיות לא מעשי האזארד וסכנהו , אלא שנחפש דרכי מאבק מתאימים לנו ולא לאויב . חיפשנו וגיששנו . וכאשר הוקם הרקע הכללי של ההתקוממות , של אי ההשלמה , המרד והמרי , ואץ בארץ ישראל אף אחד שאינו יודע שאף פעם לא קמה אטמוספרה כזו כפי שקמה אז , הרי נדמה היה לנו שמצאנו את עקב אכילס של היריב , וזה היה בהגברת העלייה , בהבאתה לממדים גדולים כאשר רבים מאתנו לא האמינו שנוכל להגיע בכוחותינו , עליית אלפים ורבבות . אנחנו רגילים עכשיו לדבר על רבבות . אולם מי מילל ומי פילל זאת לפני כמה שנים שזה ייתכן ? ואם אנייה מצליחה לבוא לארץ ישראל , זוהי בוודאי תוספת כוח וזהו זלזול בכל החוקים ובכל הכוחות של הממשלה ; ואם גם לא , הרי יש בזה משום הצקה לאויב ומשום הטרדה , כל אותו דבר שהשיג את שיאו עכשיו באנייה "יציאת אירופה . " מצד אחד מצאנו את עקב אכילס של היריב , מצד שני היינו צריכים לחשוב יפה יפה איך לא לתת לאויב לשבור לנו את המפרקת . אתם זוכרים את ה 29 ביוני על מאסר האלפים וחברי ההנהלה בלטרון . בראשית המאבק לא ידע איש כמה נוכל להרשות לעצמנו וחשבנו שיבוא יום ונצטרך לשנות את דרכי המאבק . המאבק לובש צורה ופושט צורה , כי היום כאן עקב אכילס ומחר אולי שם . וכך חיינו בשנים הללו . ובינתיים התנהל גם משא ומתן . כאן דיברו בלעג על המשא ומתן . אבל צריכים לזכור על מה הוא המאבק והמלחמה . היתה גם תקופה שאצל רבים מאתנו , וייתכן שגם עכשיו אצל רבים מאתנו יש עוד איזה זיק או אחוז של הרהור האומר , המלחמה היא לא נגד המנדט , אלא על המנדט , על אנגליה , על מצפונה , על שינוי היחס מצדה , שמא ואולי . וכל זמן שאומרים שמא ואולי , חייבים מדי פעם בפעם לבדוק , גם מתוך כבור עצמי ומתוך גאווה , שהיתה אצל אנשינו כמו שהיא ישנה , אבל מפעם לפעם חייבים לבדוק שמא משהו השתנה . הרי במסגרת הזאת הגענו למה שהגענו , הגענו ליישוב בן , 600 , 000 לגרעין המתייצב כך במערכה . לא בנקל צריך להשליך את הכל בטרם שקם ידיר אחר ; לא ראינו את הזרועות הפתוחות של מישהו אחר . והגענו לוועדות . התנגדותנו ואי הסכמתנו ואי השלמתנו הביאו לידי כך שהדבר עבר לאו"ם , לפורום עולמי . ובימים הקצרים והמעטים שנשארו עד פרסום הדוח של ועדת האו"ם עלינו לתבוע מהאקזקוטיווה שתעמוד על המשמר מתוך חרדה ודאגה , כי אין הרבה פורומים כאלה ולא בכל יום יהיו , ולא קלה תהיה לנו המלחמה עם העולם כולו . יש לעמוד על המשמר ולעשות את המאמצים ולהוציא מהעז הזה את המתוק , אם אפשר . ואולי מותר כאן להגיד שאני מניח כי רבים מהחברים אם ישימו יד אל לבם וישאלו את עצמם לו אפשרית היתה אז לפני עשר שנים הקמת מרינה יהודית אם לא בכל ארץ ישראל , הרי בחלק ממנה , האם הם בטוחים בזאת שלא היו מקטינים על ידי כך את אבדות ישראל בשנות המלחמה באיזה חצי מיליון נפש ושהיו כיום בארץ ישראל מיליון יהודים ? אולי בקצת מאמצים נוספים שלנו , בקצת מאמצים של העם היהודי ושל העם האנגלי יכולנו כבר גם כן להיות פה מיליון . ועברה תקופה שבה אבדו לנו שישה מיליון יהודים , ולא שישה מיליון סתם אלא מרכז היהדות שצריך היה לבנות את ארץ ישראל . האם יש לנו ולאותם מאות האלפים שנשרדו , לאותו מיליון וחצי , האם

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר