ד. המאבק נגד הבריטים לאחר מלחמת העולם

עמוד:208

תוקף מהטרור חסר ההבחנה של הפורשים ולפעול נגדו , כפי שקבע במזכירות מפא"י כחודש מאוחר יותר : "שיטה של שפיכת דמי נקיים ומעשי שוד מכתימים את מאבק העם היהודי ומסלפים את דמותו . " שקולניק תבע להיאבק נגד המדיניות הבריטית בראש ובראשונה על ידי הרחבת פעולות ההעפלה וההתיישבות , ובהתאם לכך פעל בתקופה הקצרה שבה עמר בראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות . בראשית אוגוסט , זמן קצר לאחר פרסום תכנית מוריסון-גריירי , כינס שקולניק את ראשי מחלקת ההתיישבות והקרן הקיימת לדון בדרכי התגובה על התכנית . בפגישה זו הוחלט להקים תוך חודש ימים עשר נקודות יישוב בשטחים שנועדו להיות מחוץ לאזור היהודי , ובהם הנגב , אזור ירושלים והגליל , ולהבהיר בכך שאין בדעת הנהגת הסוכנות לוותר על הכללתם במרינה היהודית . אולם ימים אחרים לאחר מכן , בעקבות התייעצויות עם אנשים נוספים שעסקו בהתיישבות , כגון הרצפלד , בלאס וישראל מהרשק , הגיע שקולניק למסקנה שיש לרכז את כל מאמץ ההתיישבות בנגב ולהעלות שם על הקרקע בתוך פרק זמן קצר 20-15 נקודות . הוא הציע להקים את היישובים מיד ולא להמתין עד שתצא לפועל תכניתו של בלאס למפעל השקיה רחב היקף לנגב המערבי , תכנית שגובשה בתחילת , 1946 ושאומצה ב"מקורות . " יזמתו של שקולניק נתקלה בהתנגדות של חבריו במחלקת ההתיישבות ושל הנהלת הקרן הקיימת בראשות יוסף רץ , שחששו שלא ניתן יהיה לרכוש את פסי הקרקע הדרושים לשם הנחת צינורות המים , דבר שיהפוך את קיומם של היישובים שיעלו על הקרקע לקשה ואולי בלתי אפשרי לאורך זמן . שקולניק לא אמר נואש ; הוא פנה במכתב , שהועבר בדרכי סתר , אל ראשי הסוכנות והיישוב שהיו עצורים בכלא לטרון מאז "השבת השחורה , " ובהם משה שרתוק , ברנרד ג'וזף ודוד רמז , וביקש מהם לתמוך ביזמתו . " נראה שאם מכם תבוא הדרישה ... היו המוסדות נרתמים לעניין ואנו היינו בכל יכולתנו עוזרים כנגדם , " שטח בפניהם את בקשתו ( תעודה . ( 68 ימים אחדים לאחר מכן ענה לו שרתוק והביע בשמו ובשם חבריו תמיכה כעמדתו של שקולניק כי יש להקים במהרה 20-15 נקודות בנגב הצפוני , ואף ביקש "מההנהלה להעמיד העניין בסדר היום כשאלת חירום מרכזית ולקבל החלטה חיובית דחופה . " בסופו של דבר הצליח שקולניק לשכנע את חבריו במוסדות ההתיישבות ואה הנהלת הסוכנות , ובמוצאי יום כיפור תש"ז 6 ) באוקטובר ( 1946 הוקמו בתוך לילה 11 יישובים בנגב ובכללם : שובל , כפר דרום , תקומה , חצרים ונירים . לאחר הקמת 11 הנקודות החלה "מקורות , " בניצוחו של שקולניק , בהנחת צינור שנועד להוביל מים מקדוחים שביצעה באזור ניר עם וגבר עם אל יישובי הנגב . בשלב הראשון נועדה המערכת לספק ליישובים מי שתייה ולאפשר להם לעבד חלקות שלחין קטנות בנות כמה עשרות דונמים . בדצמבר 1946 התכנס בבזל הקונגרס הציוני העשרים ושניים ומיד לאחריו התקיימה ישיבת הוועד הפועל הציוני . בבחירות לקונגרס גבר מאוד כוחם של חסידי הקו הנוקשה - שני פלגי ה"ציונים הכלליים" התאחדו בראשות אבא הלל סילבר ואימצו מדיניות של קו תקיף כלפי בריטניה , והרוויזיוניסטים , שחזרו להסתדרות הציונית , היו קרובים אליהם מבחינה מדינית ; לעומת זאת מפא"י , שדגלה בקו מתון מנהיגי היישוב העצורים במחנה לטרון , קיץ . 1946 מימין לשמאל : חיים אלפרץ , דור הכהן , דוד שינקרבסקי , ברנרד ג'וזף . 77 / יוסף , ( יצחק גרינבוים , משה שרתוק ודוד רמז

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר