ד. המאבק נגד הבריטים לאחר מלחמת העולם

עמוד:206

ד . המאבק נגד הבריטים לאחר מלחמת העולמ מאי 1945 נכנעה גרמניה הנאצית בפני בעלות הברית ^ ? " ובאוגוסט 1945 הלכה בעקבותיה יפן , ובכך הגיעה לקצה מלחמת העולם השנייה . בקרב הנהגת התנועה הציונית שררו בחורשים האחרונים של המלחמה תקווה ואמונה שבקרוב יוסרו מגבלות מדיניות ה"ספר הלבן" ושערי הארץ ייפתחו בפני שארית הפלטה של יהדות אירופה שישבו במחנות העקורים , וכן יתחילו מהלכים מדיניים שיקרבו את הקמתה של מדינה יהודית . אולם ככל שנקפו הימים כך הלך והתברר כי התקוות לשינוי קרוב במדיניות ממשלת בריטניה אינן מתממשות . גם ניצחון מפלגת העבודה הבריטית בבחירות הכלליות בבריטניה ביוני 1945 לא הביא את השינוי המיוחל , למרות ההבטחות הפרו ציוניות של מנהיגי הלייבור טרם הבחירות והקשרים הטובים שהיו לכמה מהם עם ראשי תנועת העבודה הציונית . אהדת העולם הערבי היתה ונותרה אינטרס חשוב במדיניות החוץ של בריטניה המוחלשת והמותשת משנות המלחמה , והוא שהכתיב למנהיגיה להמשיך במדיניות הספר הלבן . האכזבה מבריטניה גרמה לשינוי בדרכי המאבק של היישוב בספר הלבן . באוקטובר , 1945 בעקבות הוראה שנתן דוד בן גוריון למשה סנה , ראש המפקדה הארצית ( רמ"א ) של ארגון ה"הגנה , " פתח הארגון בפעולות מחאה אלימות נגד השלטון הבריטי . בסוף אותו החודש הוקמה תנועת המרי העברי , שבמסגרתה שיתפו פעולה במאבק המזוין נגד הבריטים ארגון ההגנה וארגוני ה"פורשים" האצ"ל והלח"י . לשם תיאום פעולות תנועת המרי העברי ושליטה עליה הוקמה וערה בת שישה אנשים ממגורי היישוב השונים , שנקראה ועדת ,, \ ושקולניק היה אחד מחבריה . במסגרת תנועת המרי ביצעו כוחות משלושת הארגונים התקפות על מטרות צבאיות בריטיות כגון תחנות רדאר ומשטרת החופים , שדות תעופה צבאיים , מסילות ברזל וגשרים . בתגובה פרסמה הממשלה תקנות חירום קשות ונקטה פעולות מנע שכללו הטלת עוצר , חיפושים ומעצרים נרחבים , וכל אלה פגעו בחיי היומיום ביישוב . השינוי במדיניות , כובד האחריות שהיתה כרוכה בפנייה , לראשונה מאז תחילת המנדט , לדרך המאבק המזוין בבריטניה ותגובתם החריפה של השלטונות העמידו את ראשי היישוב ותנועת העבודה בפני דילמות קשות . הוויכוח בשאלת דרכי המאבק התנהל בין מי שתמכו בשילוב מאבק מזוין , בדרגה כזו או אחרת , לצד הפעילות המדינית , ובכללם מרבית הנהגת מפא"י , ה"תנועה לאחדות העבודה , " " המזרחי" והחוגים האזרחיים , לבין מי שקראו לדבוק בדרכי הפעולה המסורתיות של עלייה , התיישבות ומחאה ציבורית תחנת הרכבת בלוד לאחר שאנשי האצ"ל פוצצו אותה במסגרת פעולות המרי העברי 1 , בנובמבר 1945

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר