ג. מזכיר מועצת פועלי תל אביב ערב סיום מלחמת העולם השנייה

עמוד:203

. 66 דברים בישיבת מרכז מפא '' י תל אביב , 15 במרס 1945 לא שמעתי את דברי החבר בן גוריון , שמעתי רק חלק מדברי קפלן , ועל דבר אחד רוצה אני להתעכב לפני נסיעתו , וזוהי שאלת המים . אמר החבר קפלן שהיו בארץ שני מומחים בקנה מידה עולמי , ובאמת הם בעלי קנה מידה עולמי , ודבריהם נשמעו ועוד יישמעו , ויש חשיבות גדולה ומכרעת שאנחנו נקבל גושפנקה כזאת לימים הללו , לימי המעבר והמשא ומתן , גושפנקה של מאורות עולם . ואני רוצה ללכת בזה לפי הסגנון האנגלי . אני רוצה להביע את צערי העמוק שקרה כך , שתכניות אשר עובדו בארץ בשיתוף מלא וגדול ומכריע של המוסדות הלאומיים של הסוכנות היהודית , של הקרן הקיימת לישראל של הסתדרות העובדים , על ידי מומחים ארץ ישראליים , שקרה כך שבמשך שנתיים שלוש אשר טיפלנו באלו אמרנו כל הזמן , וקיווינו שיבוא מישהו ויחווה את דעתו על התכניות שאנו מכינים בארץ . אך אתם שמעתם כבר גם מהחבר קפלן שבאמריקה הוקם מוסד ציוני לתכנון בארץ ישראל , ומכיוון שהחבר קפלן לא הזכיר שמות , אין אני רוצה להזכיר שמות , וייתכן שלאנשים העומדים בראש מוסד זה היה איזה עניין מיוחד שיביאו מומחים לארץ מאמריקה . והם יראו לנו שאפשר לעשות איזה דבר , ואולי היתה זאת בשבילם הפתעה והפתעה בלתי נעימה , שמוסדות פועלים בארץ , מוסדות לאומיים ומוסרות של פועלים ישבו על המדוכה הזאת בשנת 1941 והכינו תכניות , והתכניות הן חשובות , ואני מביט על זאת כעל מכה , ואולי מכה מכוונת על ידי כוחות ציוניים באמריקה , שהתכניות שלנו , התכניות הארץ ישראליות , לא תבואנה בכלל לשולחן חוות הדעת של המומחים הללו . אם כי אני חושב זאת למכה ולמשגה , ואנו צריכים לחפש דרך - אני יורע שאין בזה חילוקי דעות עם קפלן , עלינו לחפש דרך שתכניות אלו לא תושלכנה לקרן זווית . אני מסכים ללא כל ספק שבשביל לנהל משא ומתן , בשביל להגיד לרוזוולט או לצ'רצ'יל שאפשר ליישב בארץ ישראל מיליון יהודים , חתימתו של איש זה או אחר , שהוא אמריקני , שוקלת יותר מאשר חתימתו של המהנדס בלאס או של חברה ארץ ישראלית זו או אחרת , אבל אנו איננו צריכים לחזור לימים שהיו בראשית ההגשמה הציונית , כאשר חשבו שכל אימפורט מחוץ לארץ באנשים , במהנדסים , בתכניות , זוהי המילה האחרונה ; כמדומני שאנו שילמנו הרבה "רבי געלד" עד אשר נוכחנו ואושר לנו שיש בארץ כוחות , מומחים , שעליהם לוחץ גם לחץ ציוני , מצוקת ישראל . זה לוחץ עליהם יותר מאשר על ציונים , על יהודים הבאים מן החוץ , ועל אחת כמה וכמה אם אלה הבאים הם זרים , נכרים , לא אחינו בני ישראל . אמנם יש הבדל גם אם הבאים ממרחקים הם מאחינו בני ישראל , אבל על אחת כמה וכמה אם הבאים הם גויים , ויש לנו בארץ מומחים יהודים , ציונים , וגם כאלה אשר יש להם חולשה להשתייך לתנועת הפועלים . הערה שנייה באותו עניין — מכאן להגשמה . אני מבין שאין לנו בררה , שאנו צריכים את האוטוריטה העולמית , את מורי ההוראה הגדולים , כולנו נרכין ראש בפניהם , הלוואי ויגידו שאפשר להשקות 5-4 מיליון דונם בארץ ישראל , אבל אחר כך כאשר תתחיל ההגשמה , אין בינינו החושבים כי השקאת ארץ ישראל תוגשם בבת אחת , כי מדובר על תכניות כלליות , וזה לא ייעשה לא בשנה אחת , לא בחמש שנים , אלא זה פרוצס של 20-15-10 שנה , כאשר יהיה לנו אותו הסכום הגדול של 350 עד 400 מיליון לירות , כאשר נשקה את כל זה אז תהיה אפשרות קליטה ליותר מאשר מיליון יהודים , אבל כאשר יתחילו ימי המעשה - הייתי רוצה שעל זה יהיה דיון בוועידה החקלאית , ואם תהיה ועידת המפלגה יהיה דיון בה , והגיע הרגע שתנועת הפועלים תגיר ברורות שאנו רואים את נכס המים כנכס הקרקע , כמו שנכס הקרקע בארץ ישראל הלכנו בדרך הלאמתו , כל כמה שזה יהיה תלוי בתנועת הפועלים , בתנועה הציונית , עלינו לראות שגם נכס המים יולאם . אינני יודע איזה נכסים טבעיים יש לנו עור בארץ ישראל , כאשר נגלה אותם נדבר באיזו צורה נשתמש בהם , אבל בהתיישבות , בחקלאות , בקרקע , בנשמת

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר