ג. מזכיר מועצת פועלי תל אביב ערב סיום מלחמת העולם השנייה

עמוד:199

בהסתדרות ולהוזיל בכך את הדיור לעולים ולחיילים המשוחררים . משאיימו עובדי הבנייה לפתוח בשביתה פראית פנה אליהם שקולניק באזהרה ובתביעה שלא לעשות זאת וקבע : "שביתה בבניינים שנועדו לשמש קורת גג לשרידי ישראל בימות הגשמים המתקרבים היא אנטי פועלית , אנטי הסתדרותית ואנטי ציונית" ( תעורה . ( 67 בשלהי שנת 1945 נאלצה גולדה מאירסון להשתחרר מתפקידיה במועצת פועלי תל אביב מחמת תפקידיה המדיניים בסוכנות , ושקולניק נותר לשאת לבדו באחריות לעבודת מזכירות המועצה . על אף ההתרגזויות , האכזבות והמאבקים שהיו מנת חלקו בחודשים הראשונים בבית ברנר למד שקולניק לאהוב את העבודה המתישה הזו , ולדבריו " מצא בה עניין ואף סיפוק נפשי . " הוא נמשך אל העשייה במקום שבו נפרטות ההצהרות וההחלטות הרמות למאבקי קיום על פרוסת הלחם של יום המחרת . שקולניק הפיק הרבה מן המגע האנושי עם העובדים במפעלים ומהחיכוך המתמיד עם המתדפקים על דלת חדרו . "אני אוהב את מיתן ב [ רנר 1 באשר זה בית הציבור , בית התנועה , עם הז'לובים שלו , עם הפשטות ועם הצרכים האלמנטריים של הפועל וביטוים , " כתב לאלישבע כשנתיים לאחר כניסתו לתפקיד . בישיבות הסוערות בבית ברנר חיפש בדרך כלל את דרך ההבנה והפשרה , ובזכות גישתו וחוש ההומור שלו קנה לא אחת את אהדתם של באי הבית . "רבותי במתח הזה לא נתקדם . מוטב שנישן בלילה עם הצרה הזאת ונחזור לרון בה מאוחר יותר , " נהג להציע כשעל הדיונים ריחפה סכנת התפוצצות . לצד עבודתו במועצת פועלי תל אביב המשיך שקולניק לעסוק גם בענייני "מקורות" ובתכנון משק המים . מדי פעם הגיע למשרדי החברה , ובהיעדרו ניהל שם את העניינים עוזרו ויד ימינו פנחס קוזלובסקי . לאחר התרחבות פעילות החברה לרחבי ארץ ישראל שבה ועלתה ביתר שאת תביעתה להלאים את המים בארץ ולהפקיד בידיה את האחריות להפקתם ולהספקתם . בקיץ 1944 סיים משרד התכנון של שמחה בלאס , בתיאום עם הנהלת "מקורות , " להכין תכנית שכללה סקר מקיף על מקורות המים בארץ ישראל ועל אפשרויות השימוש בהם . התכנית קבעה שניתן לרכז בארץ למעלה מ 4 מיליארד מטרים מעוקבים של מים להשקיית 8 מיליון דונמים . שקולניק כתב מבוא לספר התכנית ופתח אותו בפסוק מספר ישעיהו : "אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעיינות , אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים . " "קבענו את הפסוק הזה על שער הספר כי זוהי בעצם התכנית . אלה מאתנו שיאריכו ימים יזכו לראות בהגשמתה , " כתב שקולניק ופרש את חזונו הגדול על יישוב הנגב , שבער כאש בעצמותיו . תכנית נוספת להשקיית ארץ ישראל כולה הוכנה בראשית 1945 בידי מהנדסי חברת המים הארץ ישראלית , שהיתה בבעלות הסוכנות היהודית . תכניות אלו נועדו גם לשרת את ראשי הסוכנות במישור המדיני . בעזרתן , קיוו , ניתן יהיה להוכיח למדינאי העולם , ובראשם לראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל ולנשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט , שאפשר ליישב בארץ ישראל מיליון יהודים בתוך זמן קצר , ובדרך זו ביקשו לחזק את התביעה להקים מרינה יהודית בכל חלקי הארץ . אולם בהנהלת הסוכנות היו מי שהטילו ספק באמינות תכניותיו של בלאס ובאפשרות להסתמך עליהן בזירה הבין לאומית . לפיכך החליטה הנהלת הסוכנות להציג כפני מדינאי העולם תכנית אחרת להשקיית מרבית שטחי ארץ ישראל , תכנית שהכין המהנדס האמריקני ג'יימס הייז על פי בקשתו של עמנואל ניומן , מנהיג ציוני אמריקני , ושזכתה לאישורם של חמישה מומחים זרים בעלי שם עולמי . בדברים שנשא במרכז מפא"י במרס 1945 הצר שקולניק על התעלמות הסוכנות מהתכניות שהוכנו בארץ וקבל על ההסתמכות על כוחות זרים בלבד . " יש לנו בארץ מומחים יהודים , ציונים , וגם כאלה אשר יש להם חולשה להשתייך לתנועת הפועלים ... עלינו לראות שענייני המים לא יגלשו פתאום לידיים [ הזרות ] הללו , " טען ( תעודה . ( 66 הוא חזר ותבע להלאים את המים מירי גופים פרטיים ולהבטיח את שליטת תנועת הפועלים על משק המים באמצעות חברת מקורות . כמה ימים מאוחר יותר חזר על דרישות אלו בוועידה החקלאית השישית , ולאחר שסקר את פועלה של מקורות עד לאותה העת ניסח הצעות החלטה מפורשות ברוח זו , או בלשונו : "ערכם המכריע של המים להשקאת הארץ ופיתוחה מחייב את ריכוזם בידי האומה לקניין עולם . "

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר