ב. פילוג במפא"י בעיצומה של המלחמה

עמוד:184

1 . 59 מאמר בעיתון "ניב הקבוצה' תמוז תש"ב , יוני-יולי 1942 הגושים והתנועה מפלגתנו שנתברכה באחדות לקתה באחידותה . התרופף הקשר הנפשי של החברים למפלגתם . חדלה הנכונות לתת , למסור , לוותר ולהקריב למפלגה מכוחות הנפש , החברות והרעות , נסתלקה כביכול הנשמה שהיתה לחברים ב"הפועל הצעיר" או ב"אחדות העבודה . " ולא על כך אני קובל , שבמפלגתנו היום אין דעה אחת בעוד שהיא היתה במפלגות שבעבר . תמיד היו חילוקי דעות , היו ויכוחים , אבל היה פתוס למפלגה , כשם שהיה פתוס גדול להסתדרות החקלאית . ההסתדרות בשנים אלו היתה הרבה יותר מאשר ההסתדרות כיום והיו אנשים שאהבו בלב ונפש את מפלגתם ואת הסתדרותם . אפשר אולי לגלות ביחסי החברים לתנועתם יסודות אי רציונליים לגמרי , אשר יסבירו את מסירותם ואהבתם . אין לראות זאת עכשיו אצלנו במפלגה ! חוששני שהתרופפות הקשרים תגיע גם להסתדרות , הואיל ויש סמיכות רבה בין מפלגתנו לבין ההסתדרות . כבר הולך ומוקם חיץ בין ההסתדרות ובין החבר , חיץ , המבדיל והמרחיק . מה הם הגורמים ? ייתכן שמבחינה רטרוספקטיווית אין להאשים גורם אחד בלבד , או צד אחד בלבד , אלא הרבה גורמים והרבה צדדים . באמרי צד אחד , כוונתי לגושים , ובדברי על הגושים , אני אומר , כי ראשית חטאת בקיבוץ המאוחד . הוא חטא בהתבדלות , בהפרדה , בהתנשאות ; בחטא הנכר , שהוקם ואם גם שלא בכוונה אולי גם מתוך כוונות טובות , אשר כידוע הדרך לגיהנום רצופה בהן . אך כאמור אין להאשים רק גורם אחד . אפשר שהאשמה תלויה גם באנשים שעמדו ליד ההגה במפלגה ובהסתדרות . ואולי כולנו חטאנו בחוסר גמישות , בחוסר הבנה , בחוסר ידיעה , בחוסר הכרת הפרוצסים החדשים , בחוסר הכרת הצרכים , בחוסר הכרת התביעות שכל גל וגל של עלייה הביא אתו . שמא חטאנו בקיפוח הרצון ליצירה נוספת , אשר לא ניתן לו למצוא את סיפוקו , אם בעטיו של המרכז החקלאי או של הוועד הפועל או בעטיים של אישים ומוסדות אחרים . בגלל כל אלה הגענו לכך , שבין החבר ובין ההסתדרות , בין החבר ובין המפלגה , ישנה חציצה ההולכת וגדלה , במידה שמתרחקים מהמקור . אפשר לשאול ' הן יש פועלים בעיר , במושבה , שאינם נמנים עם "הגוש" - איפה כוחה ויכולתה של ההסתדרות או של המפלגה שם ? תשובתי היא : איפה היה מרכז הכוח של תנועתנו ? בפועל הבודד שלנו במושבה ? בפועל הבודד בעיר ? או באותו הפועל שיצר את סולל בונה , אם היה בעיר , ובאותו פועל שעשה את ההתיישבות ? ואם בשנים האחרונות עלינו על שבעים נקודות חדשות , זאת אומרת שהוצאנו את סלתם ושמנם של הפועלים לשם כך . מעולם לא התפארנו בפועל הבודד שבעיר ; לא אחדות העבודה עשתה זאת ולא הפועל הצעיר . תפארתנו היתה על האנשים נושאי הפתוס ההתיישבותי והכיבוש החלוצי , וכאשר הוצאנו אותם מהעיר ומהמושבה למפעלי היצירה , נותרו בעיר "הנשארים . " מרכז הכובד שלנו היה בהתיישבות . מי הם האנשים , שהיו צריכים לתת מכוחם וממחשבתם לכיבושים במפלגה בעיר ובמושבה ? על כתפי מי צריך היה להינשא מרכז המפלגה ? על ידי מי צריכה היתה להיעשות פעולת המוסדות ? על ידי מי יכול היה להתמלא החלל ? יש חברים שאינם שבעי רצון מעיתון המפלגה ; כלום באו ואמרו : אנו רוצים לשנות את העיתון , אנו רוצים להיכנס למערכת ולא קיבלו אותם ? אלא מה עשו ? הם אמרו : אין זה לרוחי ואני אבנה לי במה לחוד . צריכים היו להימצא עשרות חברים , אשר ייכנסו בעובי הקורה וינסו לסלול למפלגה דרכים ושבילים חדשות . כי איך נוצר מפעלנו בארץ ? לא על ידי זה , שבאו תאורטיקאים ואמרו לפועלים איך עליהם להתארגן . להפך : כאשר נוצרה דגניה היא היתה הגורם המכריע בהפועל הצעיר , ונהלל היא שקבעה שוויון לצורות ההתיישבות . אילו היו החברים כולם נוטים שכם למפלגה כולה ולא היו מקימים במות נפרדות - לא רק במה

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר