ב. פילוג במפא"י בעיצומה של המלחמה

עמוד:183

מתקרבת לסיומה , גברו ההכנות בתנועה הציונית לקראת חידוש המאבק המדיני הצפוי בסופה . בתוך כך נעשו פעולות להרחיב את ההתיישבות ולקבוע עובדות באזורים דלי התיישבות , ובהם הנגב , כדי לחזק את התביעות לכלול אותו במדינה היהודית . יתר על כן , היו מי שסברו שההתיישבות בנגב השומם תעניק לתנועה הציונית יתרונות מדיניים משום שתשמוט את הקרקע מתחת הטענות על נישול הערבים ודחיקת רגליהם . במאי 1943 אמר שקולניק במרכז מפא"י : " אנחנו ודאי צריכים את כל ארץ ישראל , אבל אין לנו בררה מאשר לקבוע לעצמנו מהו מרכז הכובד לתקופה זו . ברור ששער הנגב הוא מרכז הכובד עכשיו . " במהלך ימי המלחמה עלו על הקרקע כמה יישובים בנגב הצפוני , ובאביב ובקיץ של שנת 1943 הוקמו שלושה מצפים ניסיוניים על אדמות הקרן הקיימת בנפת באר שבע : גבולות , רביבים ובית אשל . לכל היה ברור שהצלחת ההתיישבות באזור צחיח זה מותנית באפשרות הספקת מים לאזור , ובמסגרת פעילותו ב"מקורות" עסק שקולניק גם בנושא זה . בשנות הארבעים החלה החברה להרחיב את פעולתה מן הצפון למרכז ארץ ישראל ודרומה . כבר בשנת 1941 הציג המהנדס שמחה בלאס בפני הנהלת החברה "תכנית ליישוב מדבריות ארץ ישראל" - היתה זו תכנית להובלת מים ממקורות הירדן בצפון אל הנגב באמצעות תעלות פתוחות , צינורות ומנהרות . אף על פי שהתכנית נראתה לאחדים דמיונית ובלתי מציאותית הצליח שקולניק לשכנע בראשית 1942 את הנהלות "מקורות , " הסוכנות היהודית והקרן הקיימת להתחיל בתהליך של בדיקת התכנית ואפשרות יישומה ולהקצות לכך תקציב מתאים . בנובמבר 1943 נאם שקולניק בכינוס של עולי מערב אירופה וייחד את דבריו לקליטת העולים העתידים להגיע עם תום המלחמה ( תעודה . ( 61 הוא הדגיש כי חלקי ארץ גדולים , ובראשם הנגב , עדיין לא יושבו , עמד על החשיבות העצומה של המים בפריצת דרכים בהתיישבות , וסיפר על התכניות של " מקורות" להביא מים לנגב ממקורות המים בצפון . "ואנחנו עכשיו אומרים להתגבר על כל שצריך להתגבר ולרכז מים גלויים אלה שישנם בארץ ישראל ולהביאם למרחקים , על מנת להשקות ארץ רבתי אשר בנגב , " אמר לנוכחים . בדיקת התכנית נמשכה שנים והיא שימשה לבסוף בסיס למפעל המוביל הארצי כ 20 שנה מאוחר יותר . ביוני 1944 פלשו כוחות בעלות הברית המערביות לחופי נורמנדי והחלו לדחוק את כוחות גרמניה לתוככי אירופה . במקביל נחל הצבא הסובייטי שורה של ניצחונות על הצבא הגרמני שהלך ונסוג לעבר גבולות גרמניה . בין חללי הצבא הסובייטי במלחמה מול הגרמנים היה גם מאניה ( עמנואל , ( אחיו הצעיר של לוי שקולניק . סוף המלחמה נראה קרוב מתמיד וזרם דק של פליטים יהודים ניצולי השואה באירופה החל להגיע לחופי הארץ ויצר ציפיות לעלייה המונית עם תום המלחמה . אולם עם בוא הפליטים התברר שלא נעשו ההכנות המתאימות לקלוט אותם וודאי שלא את העלייה ההמונית העתירה לבוא . ב 23 ביולי , בעיצומה של מועצת מפא"י שהתכנסה ברחובות לדון במצע המפלגה לבחירות לוועידה החמישית של ההסתדרות , פורסם ב"דבר" מכתב למערכת מאת ד"ר יוסף מאיר , המנהל הרפואי של קופת חולים הכללית ויושב ראש הוועדה לענייני עלייה מטעם מחלקת הבריאות של הוועד הלאומי . במכתב ובדברים קודמים שנמסרו בשמו טען הד"ר מאיר שהפליטים המגיעים עתה הם ברובם הגדול זקנים או נשים וילדים חולים ותשושים שחלקם "מרחפים בין חיים ומוות , " ולפיכך הם זקוקים לעזרה רבה מצד המוסדות והציבור . ואולם , הוסיף הד"ר מאיר , אין שום היערכות מיוחדת מצר המוסדות לטיפול רפואי בהם ולקליטתם , והדבר גורם להם סבל רב . " האם לא היה נאה ליישוב זה - טענתי - להכין 200 מיטות הבראה לאלה החולים , להרים את מצב בריאותם ואת מצב רוחם , תשושים מדוכאים ומושפלים ברוח , כדי שיוכלו להיקלט במהרה לתוך מסלול החיים והעבודה , " ? שאל . הדברים האלו זיעזעו את שקולניק ולמחרת , בעת שישב בראש הישיבה של מועצת מפא"י , החליט לקטוע את הוויכוח בנושא המצע ולהעלות לדיון את נושא קליטת העולים . בדבריו תבע להיערך כראוי לקליטת העלייה , שאינה "דומה באופיה , בפרצופה ובבניינה הנפשי כמו שהיתה לפני שנים , " ולהקים מחלקה מיוחדת שתעסוק בכך . "מדוע יוצא כך כי אנו צריכים לפחוד שמא תבוא אנייה ותביא עולים ... מדוע אין לנו כישרון לעשות הכנות לקבל אחים , " ? רגז ( תעודה . ( 63 בתגובה לדבריו התעורר דיון במועצה והוחלט לחייב את חברי מפא"י המכהנים בתפקידים ציבוריים לפעול לשיפור קליטת העולים .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר