א. דאגות כלכליות והתגייסות ביישוב לצבא הבריטי

עמוד:179

חיינו ב"גן עדן" עד עתה . אם גם עכשיו ההרגשה איננה שלמה וכל אחד מאתנו יודע להתחכם : אלוהים יעזור , כל אחד מאתנו קונסרווטיסטי ושמרני , ! אז לא יצא כלום ולא נוכל להתארגן לאיזה מפעל גדול . רק אם תהיה הרגשה כזאת שאנו עומדים לפני רגע קריטי , רק אז נוכל להחדיר זאת בתוכנו ; רק כאשר הרגשה זאת תהיה לכל החברים הנאמנים , למנהיגים ולעסק 1 נוים , והם יתמסרו בכל לב לדבר זה , אז אפשר משהו לעשות . אז נכון מה שאמר בן ציון ; אז אין השאלה : מה התכנית , צורה זו או אחרת . אני רוצה לקבל פקודת אמת של חברי במפלגה , במרכז המפלגה ובמרכז ההסתדרות , כי עלי לגוור אחרת את החיים בדגניה ב . עלי לקבל מכתב על כך , ואז ייעשה הדבר ! אם עוד לא בשל הדבר הזה , אם לא בשלה עוד הכרה כזאת , אז לא נזיז לא בדגניה ולא בבית חרושת ולא בעיר ואז יהיה המצב כמו שהנו כיום : לא יהיה מי שילך לבאפס ולנוטרים , גם ב"שורה" [ ארגון ההגנהו לא תהיה התעוררות . ואני שואל את השאלה : האם זוהי הרגשת אמת , שהמצב הוא כך , שלא נשאר עכשיו לעשות איזה דבר אחר מאשר לרכז הכל סביב העניין הזה ? דומני , על כך עלי לקבל קודם כל תשובה . נוטרים ממשטרת היישובים העבריים מתאמנים כירי נגד צנחנים לנוכח סכנת הפלישה של הצבא הגרמני , אוגוסט 1942

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר