א. דאגות כלכליות והתגייסות ביישוב לצבא הבריטי

עמוד:177

לעומת זה אני מחשיב תקיעת יתד בבאר שבע , משום האפקט הפוליטי שבדבר , אף על פי שהסיכויים ההתיישבותיים בשטח זה עדיין אינם ברורים . בדרך כלל אין אני להוט אחרי קניות קרקע על ידי הקרן הקיימת מידי יהודים , אפילו אם היא צריכה לשלם באובליגציות . מה שנוגע לג'ידין - שמבחינה התיישבותית סיכויי ההתאחזות בה אינם מזהירים אליבא דכל הדעות - יכול להיות שיש הכרח לעלות אליה לבל תישמט האדמה מידינו , אבל אינני רואה צורך בעליית 200 או 250 איש , שהחזקתם במקום תעלה אלפי פונטים נוספים , שאינם בידינו , ובמידה שיהיו , צריך להקדיש אותם לרכישת קרקע נוספה . אם הטעם הוא שנוכל להעביר מג'ידין אנשים כמקרה שאדמות סימאי וינוח יעברו לידינו , הרי זה נימוק רעוע , שכן בעת הצורך נוכל להביא אנשים ממקום אחר . דעתי היא אפוא שעלינו לעבור עכשיו לפסים אחרים בשטח של יצירת נקודות חדשות , לעשות זאת תוך חשבון משקי ולכוון כל פרוטה שבידינו באופן הקולע ביותר אל המטרה . יש לי הרושם שהוסכם כאילו אצל הגורמים הנוגעים ברבר שהקרן הקיימת אינה צריכה עכשיו לקנות קרקעות באזור המותר . אין אני גורס את הדעה הזאת . אני מאמין כי סוף סוף נפרוץ את הגדר וניאחז באזורים שחוק הקרקעות אסר עלינו רכישת אדמה בהם . ואם תקרה כזאת , אם נוכל לרכוש קרקעות באזורים ההרריים , יש לחשוש כי אז ב"תמורה" יחסמו לפנינו את הדרך גם אל האזור המותר , שהוא צפוף ומאוכלס יותר מן האזור ההררי . וכבר נשמעו רמזים על כך . משום כך הייתי מזהיר מפני קביעת קו מוחלט של אי קניית ארמה באזור המותר . ועוד , לפי דעתי יש להניע את הקרן הקיימת שתמצא דרך לרכוש קרקעות באזור המותר על מנת שתוכל אחר כך למכור אותם ליהודים פרטיים ולהחזיר את הכסף בשביל רכישות נוספות . אינני קובע כרגע מה יהיה גורלן של האדמות האלה : אם תישארנה בידי בעלים פרטיים , או הקרן הקיימת תרכוש אותן אחר כך חזרה מידיהם - מכל מקום הן תהיינה בידי יהודים . ז ה צריך להיות , לדעתי , קו הפעולה שלנו כשטח של רכישת קרקע והתיישבות בתקופה הקרובה ; לא הוצאת כספים מיותרים לריבוי נקודות ולריבוי אנשים , באין הכרח גמור בכך , אלא - מינימום של נקודות חדשות על שטח מקסימלי ומינימום של אנשים לנקודות חדשות , ולעומת זה - מקסימום של רכישות חדשות . כרזה של הקרן הקיימת , 1940

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר