א. דאגות כלכליות והתגייסות ביישוב לצבא הבריטי

עמוד:175

פורסם צו הגיוס הראשון מטעם הסוכנות והוועד הלאומי אשר חייב רווקים בני 20 עד 30 לפנות ללשכות הגיוס של הסוכנות - אלה היו מוסמכות לפטור מגיוס לצבא מטעמים יישוביים או משפחתיים . כלפי סרבני הגיוס הופעלו אמצעי ענישה , ובהם פיטורים ממקומות עבורה ציבוריים הקשורים לסוכנות , להסתדרות ולוועד הלאומי . לאחר רגיעת מה בקיץ , 1941 עקב פלישת גרמניה לברית המועצות והתרכזותה בחזית זו , שב והתחדש האיום על ארץ ישראל בתחילת , 1942 בעקבות מתקפת ה"קורפוס האפריקני" בפיקוד רומל בלוב ועל רקע האפשרות שגרמניה תבקיע את הקווים הסובייטיים בקווקז ותתקוף את המזרח התיכון מדרום ומצפון . לנוכח התקרבות החזית לארץ ישראל גבר הגיוס לצבא הבריטי . כן הוחל בגיוס נשים ל"חיל העזר הטריטוריאלי" . IA . T . S . ) בין המתגייסות היתה גם נועה , בתו הבכורה של שקולניק . הסכנה שהלכה והפכה מוחשית , שצבא בפיקוד גרמניה הנאצית יכבוש את ארץ ישראל , עוררה חרדה ביישוב , ובמפקדת ההגנה שררו חילוקי דעות בשאלת ההיערכות לאפשרות זו . ישראל גלילי דרש להכפיל את מספרם של לוחמי הפלמ"ח וליצור אזור מבוצר בצפון ארץ ישראל שההגנה תגן עליו אם הבריטים יפנו את הארץ , יעקב רוסטרובסקי הציע להיערך למלחמת גרילה בכובש הגרמני , ואילו שקולניק גרס שיש לגייס את כל חברי ההגנה לבאפס . במרס 1942 התכנסו 14 מראשי מפא"י להתייעצות בלתי רשמית בדבר הצעתו של בן ציון ישראלי להעמיד את המלחמה בהיטלר במקום ראשון בסדר העדיפויות של היישוב ולנקוט בהתאם לכך שורת צעדים , ובכללם י גיוס המוני לצבא , מילוי מכסות הנוטרים , העברת עובדים לענפים חיוניים למאמץ המלחמתי , הוספת שעות עבודה , הטלת חובת עבודה חלקית על תלמידי בתי ספר ועוד . רוב הדוברים בדיון הסתייגו מן ההצעה , שפירושה היה פגיעה קשה בתעשייה , בחינוך ובמשקי ההתיישבות , הגדירו אותה כבלתי מציאותית והעלו תהיות אם הגיעה כבר השעה לכך . לעמדה זו היה שותף שקולניק , שתהה י "האם זוהי הרגשת אמת , שהמצב הוא כך , שלא נשאר עכשיו לעשות איזה דבר מאשר לרכז הכל סביב העניין הזה . דומני , על כך עלי לקבל קורם כל תשובה" ( תעודה . ( 58 הדיון לא הגיע לידי הכרעה והוחלט על הקמת ועדה , שתכין הצעות להגברת הגיוס לצבא , לנוטרות ולפלמ"ח . הצעות הוועדה , ששקולניק נמנה עם חבריה , אושרו בוועידת מפא"י ב 17 באפריל והובאו גם בפני הוועידה החמישית של הסתדרות העובדים , שהתכנסה יומיים לאחר מכן . בוועידה זו תקפו דוברי הקיבוץ המאוחד והשומר הצעיר את הצעות הוועדה ודרשו שלא להעדיף את הגיוס לצבא על חשבון הגיוס למסגרות היישוב . שקולניק הגן על ההצעה וטען : "האומנם נאמין כי במשך שבועות אחדים , בדלותנו החומרית , הארגונית נרים את היישוב כולו ונהפוך אותו פתאום לכוח ממלכתי כמעט בעל אמצעים כבירים , וכל היישוב הארץ ישראלי יעמוד על הרגליים ככוח מזוין גדול ? בימים אלה , כשהשאלה היא שאלת הגנת הארץ ממש , צריכה הוועידה לראות את מרכז הכובד בחוט שדרה של צבא . " ! ועידת ההסתדרות החליטה בסופו של דבר לאמץ את הצעות הוועדה ולהטיל סנקציות על משתמטים מגיוס עד כדי גירושם משורות ההסתדרות . ביוני 1942 שררה ביישוב בהלה של ממש עם נפילת טוברוק בירי הצבא הגרמני וחדירתו עד לאל עלמין , מערבית לאלכסנדריה . בסוף אוקטובר 1942 התחולל באל עלמין קרב מכריע שבו ספג צבאו של רומל מפלה מידי הצבא הבריטי בפיקודו של הגנרל מונטגומרי . קרב זה הביא למפנה בחזית צפון אפריקה ומכאן ואילך נסוגו הגרמנים כשהבריטים מזנבים בהם . מבחינתו של היישוב היהודי היתה זו הקלה - האיום על קיומו הלך ונחלש .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר