א. דאגות כלכליות והתגייסות ביישוב לצבא הבריטי

עמוד:174

שנוסד ב , 1937 תמכו בגיוס , למעט פלג שפרש מאצ"ל בראשות אברהם שטרן . אנשי פלג זה דרשו להילחם בכובש הבריטי בעצם ימי מלחמת העולם השנייה . לימים נקרא ארגון זה בשם "לוחמי חירות ישראל" ( לח"י . ( למרות עמדתם המחייבת של המוסדות הלאומיים ומכסות הגיוס לצבא שהוטלו על מגזרים שונים כגון ההתיישבות העוברת , עובדי ההסתדרות , הקואופרטיווים לתחבורה וארגון ההגנה , היה מספר המתגייסים לצבא הבריטי ביישוב בקיץ ובסתיו של שנת 1940 נמוך מהמצופה ולא תאם את דרישות הבריטים . באביב , 1941 לאחר פלישת צבא גרמניה ליוגוסלוויה וליוון ועם התקדמות הגייסות האיטלקיים והגרמניים בפיקודו של הגנרל רומל בלוב ער קרוב לגבול מצרים , הפך האיום על ארץ ישראל מוחשי מתמיד . אולם דווקא באותם ימים הלכה ודעכה הנכונות ביישוב להתגייס ומספרי המתגייסים הגיעו לשפל . המשבר בגיוס נבע מההרעה ביחסים בין היישוב לשלטון הבריטי על רקע המשך מדיניות הספר הלבן וגירוש מעפילים למאוריציוס ומהאכזבה ביישוב מאופי היחידות שהוקמו ומתנאי השירות ומהיחס למגויסים ביחידות אלו . שקולניק תלה את הקשיים בגיוס במצבו הכספי הקשה של ארגון ההגנה ובדמורליזציה ששררה בקרב חבריו . הוא תבע לשקם את ההגנה כדי שאפשר יהיה למלא את מכסות הגיוס . בישיבת מרכז מפא"י באפריל 1941 קבע לאמור : "קיימת שאלת האמצעים . אם לא נצא בידיעה ... שישנה תוספת מינימלית של 2 , 000 לא"י לפחות לחודש , הרי כל הדיבורים על גיוס 3 , 000 איש וכדומה לא יועילו . " ב 2 במאי 1941 כרזה של הסוכנות היהודיה הקוראת לנשים להתגייס לצבא הבריטי

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר