א. דאגות כלכליות והתגייסות ביישוב לצבא הבריטי

עמוד:173

במלחמה נגד גרמניה , וקראו לחפש דרכים אחרות להמשיך בכל זאת את ההתיישבות . במהלך שנות השלושים הלך והתחזק מעמדו של שקולניק במפא"י . מרכזיותו בפעולות ה"העברה " ובהנהלת מוסדות כלכליים חשובים כגון "ניר" ו"מקורות" ביססה בהדרגה את מעמדו במפלגה . ככל שנטלה המפלגה לידיה את רסן ההנהגה המדינית והכלכלית ביישוב ובתנועה הציונית , כך הלכו והתבלטו כישוריו ויכולתו לעמוד בראש מפעלים כלכליים ומשקיים רחבי היקף ולהטביע עליהם את חותמו . בוועידה הרביעית של מפא"י , במאי , 1938 נבחר שקולניק לראשונה לחבר מרכז מפא"י ומעתה ואילך נטל חלק במרבית הדיונים הרשמיים והרשמיים למחצה במפלגה . במרס 1940 התקיימה התייעצות חברים במפא"י ובה נדונו אפשרויות העלייה על הקרקע על אף חוק הקרקעות . בדבריו דרש שקולניק להמשיך בהתיישבות , אך הסתייג מצעדים הפגנתיים והציע למעט לפי שעה בהקמת נקודות חדשות ולהפנות את עיקר המשאבים למקסימום של רכישות [ קרקע ] חדשות" ( תעודה . ( 57 ואמנם שקולניק , יוסף ויץ מהנהלת הקרן הקיימת ואחרים מבין העוסקים בהתיישבות מצאו דרכים לעקוף את מגבלות חוק הקרקעות , ורכישת קרקעות חדשות נמשכה בתקופה זו בהיקף ניכר וכן הוקמו יישובים חדשים . באותם הימים החליטו לוי ואלישבע שקולניק לנסות פעם נוספת לשוב לדגניה ב . במהלך השנים שחיו בתל אביב שמרו השניים על קשרים הדוקים עם הקבוצה והמשיכו לראות בה את ביתם . חברי הקבוצה שנזדמנו לתל אביב הרבו להתארח בבית משפחת שקולניק וזו בילתה מדי שנה את חג הפסח בדגניה . בשנת 1940 חזרה המשפחה להתגורר בדגניה ב ושקולניק חילק את זמנו בין עבודה בקבוצה לבין פעילותו הציבורית . בדגניה ב נולדה באוקטובר 1942 הצעירה בבנות המשפחה , עפרה . זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה פנו ראשי התנועה הציונית לממשלת בריטניה בהצעה להקים יחידות יהודיות לוחמות שיגויסו הן בארץ ישראל והן במדינות נוספות כגון ארצות הברית הניטרלית , ושיילחמו לצדה של בריטניה במזרח התיכון . אולם משיקולים מדיניים ובעיקר מחשש מתגובת הערבים על הקמת צבא יהודי השהו הבריטים את תשובתם . בנסיבות אלה גילו המוסרות הלאומיים הסתייגות מהיזמה להקים יחידות יהודיות ונמנעו מגיוס מאורגן בקרב היישוב , למעט גיוס של בעלי מקצועות שונים להשלמת יחידות בריטיות בארץ . עם זאת כמה מאות מבני היישוב התגייסו , למרות התנגדות הסוכנות היהודית , לפלוגות חפרים מעורבות , יהודיות וערביות , שנשלחו לסייע כהתבצרות הצבא הבריטי בגבול שבין צרפת לבלגיה . באביב ובתחילת הקיץ של שנת 1940 הלכה המלחמה והתקרבה אל גבולות ארץ ישראל . הצבא הגרמני פתח במתקפה בחזית המערבית של אירופה והנחיל לצרפת ולבריטניה מפלות קשות , ואלה הסתיימו בכניעה של הולנד ושל בלגיה ובסוף יוני גם של צרפת בפני צבא גרמניה . מעט קודם לכן הצטרפה איטליה למלחמה לצדה של גרמניה וביולי החלו מטוסי חיל האוויר שלה להפציץ מרי פעם בפעם את ערי החוף חיפה ותל אביב וגרמו לנזקים ולנפגעים רבים . בעקבות חשיפת יהודי ארץ ישראל לסכנות המלחמה הוקמה ב 29 ביולי 1940 מפקדה ארצית ( מ"א ) חדשה לארגון ה"הגנה . " המפקדה הורכבה מנציגים של גופים ציבוריים שונים ביישוב , והיא נועדה להנחות את המטה הכללי , ששימש בתור המפקדה המבצעית של ההגנה . שקולניק מונה לחבר במפקדה הארצית מטעם הסתדרות העובדים , מינוי המעיד על העלייה במעמדו בהנהגת תנועת העבודה . לאחר קרוב ל 20 שנה שבהן לא נמנה עם הפיקוד הרשמי של הארגון , אף שסייע לו רבות בענייני כספים ורכש , שב שקולניק להקדיש חלק ניכר מזמנו לענייני ביטחון . עם התקרבות המלחמה אל גבולות הארץ הביע הממשל הבריטי נכונות לגייס יחידות יהודיות אורגניות לחילות עזר כגון חיל התובלה וחיל ההנדסה ולייעד אותן לשירות במזרח התיכון . במקביל גויסו צעירים מבני היישוב ליחידות קרקע בחיל האוויר ( R . A . F . ) שנועדו לשרת בכל מקום שיידרש . עוד החליטו הבריטים על הקמת יחידת ה"באפס , " פלוגות חיל רגלים ארץ ישראליות , חלקן יהודיות וחלקן ערביות , ששימשו בתור חיל מצב בארץ ישראל ; שנתיימ לאחר הקמתם אורגנו מחרש הכאפס בשלושה גדודי חיל רגלים יהודים וגרור אחד ערבי . הנהגת המוסדות הלאומיים ראתה בשינויים אלו בעמדת הבריטים היענות חלקית לתביעותיה והחליטה לקרוא לבני היישוב להתנדב לצבא . שקולניק תמך בעמדת ראשי הסוכנות בשאלת הגיוס , ושלל את ההתנגדות שהביע מיעוט מהנהגת היישוב והמפלגה , ובהם יצחק טבנקין , מראשי "הקיבוץ המאוחד , " ומאיר יערי , מנהיג " השומר הצעיר . " אנשי אצ"ל ( הארגון הצבאי הלאומי )

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר