ז. ביקור באמריקה ערב מלחמה

עמוד:166

. 54 אל אלישבע קפלן ( שקולניק , ( תל אביב לונדון , 15 במרס 1938 אלינקה אהובה שלי , מובטחני שתביני לרעי על אי כתיבתי . חיה כזאת הנני . נחוץ לי מינימום ידוע של קומפורט פיזי ונפשי בשביל לכתוב לך . שורות אחדות כתבתי מהאנייה . מיום בואי הנה עד עכשיו זה בשבילי יומא אריכתא בלי לוח . רציתי לכתוב רק אחרי שתהיה לי הרגשה שהרווחתי את הוצאות הדרך שלי . הן באמת לא רציתי לכתוב מחשש של חוסר כל תועלת . אגב מפריס ללונדון מפת הדרך נמשכה למעלה משעתיים . והיתה נסיעה או תעופה נפלאה . באנו עור לפני הפתיחה . לא ארבה על התוכן . זה בוודאי תדעי מהעיתונות . חושבני שאין להצטער על עצם המושב . וייצמן היה חשוב בדבריו ובהופעתו . בייחוד נאומו במוצאי שבת כמסיים הוויכוחים היה על גובה . מאותם הנאומים אשר מרעידים ומזעזעים את הנפש . אם כי אני מרגיש בלבי תרעומת ולפעמים חוסר אמון אליו , אבל הוא משכמו ומעלה . פעל פעולה נמרצה וכבירה . בעצם ימי ישיבות הוועד הפועל עם כל המיניסטרים נפגש , עם ראש הממשלה , עם מיניסטרי החוץ והמלחמה . הוא התבטא שהוא הציג את עניין היהודים כאשר עוד לא הציג יהודי אחד לפניו בפני הגויים . הצהיר פעם ופעמיים ושלוש כי הודיע קטגורית וברורות שבשבילו לא באה בחשבון שום תכנית שהנה פחות מתכנית פיל בצירוף התיקונים שדרש במכתב מיד לאחר הקונגרס . הצהיר שהוא לא יביא גם תכנית כזאת לפני קונגרס . אמר להם כי עניים כמו שהננו איננו מתגרים יותר . הוא מאמין שננצח . יש לו גם הרגשה כנראה שמתיחות הימים האלה , אשר דומים בהחלט לימים של , 1914 משנים כאילו את היחס לעניינינו לטובה . הוא ער מאוד , דרוך , תקיף ופעיל . מבטיח מיד אחרי הפסח לנסוע לאמריקה . בעור שבוע נוסע לארץ יחד עם סיימון מרקס . עלה לו כנראה במשך השבועות האלה להסיר הרבה צרות שנערמו בממשלה על ידי האמבסדורים האנגלים בארצות המזרח . המושב בכללו היה טוב . אוסישקין בנעילתו ציין ואמר שיצאנו יותר שקטים ויותר בטוחים שאסונות לא עומדים לבוא עלינו מחדש . הפעם בהצבעה נפרד מהשומר הצעיר וגם וייז נפרד מהם . ובאמת הרושם הוא של הרגעה . אגובו השוללים של המזרחי וגם של ציונים כלליים נחלשים ומתנועעים . אין כל ספק שאם יצליח וייצמן להשיג תכנית מספקת של מדינה , תקובל . העניין בוודאי ייקח שנה , אם בינתיים לא תתרחש מלחמה . אני חושב שלא . גרמניה בלעה את אוסטריה ותנוח זמן מה לשם עיכול . אם תרצה לנגוע בצ'כיה , תפרוץ מלחמה ומשום כך לא תעשה זאת כל כך מהר . בינתיים אנגליה מחזקת טמפו של הזיון . כאילו בימי מלחמה . חיים גרינברג שבא לישיבה סיפר לי שאלפים מבני לונדון רצים לפרובינציה לשכור קוטג'ים - דירות לשם מחסה מפצצות אווירונים במקרה שתקרינה מלחמה . לא השתתפתי בוויכוח הפוליטי והתרכזתי בחלק הכלכלי . מתחילה חשבו לקצר לגמרי בוויכוח הפוליטי . אולם כשניתנה הרשות למדברים זה לקח את כל הימים . באמצע קפץ רוגזו של המושב של הוועד האדמיניסטרטיווי . נאמתי שם על המצב הכלכלי והצעתי מ פ ד ה ציוני . התכוונתי מתחילה לגושים ואורגנים כמו הדסה אשר מונה קרוב ל 70 אלף חברה מאורגנים , את כוחן ויכולתן אינני צריך לספר לך . גב' גייקובס ישבה על ידי ונענעה בראשה לאות שלילה . אולם עם נעילת הישיבה של הוועד האדמיניסטרטיווי התחיל בכל זאת הוויכוח . ייחדנו עוד יום ולילה בישיבת הוועד הפועל לענייני כלכלה . קפלן הרצה בהצלחה והזכיר את הצעתי ואני התכוננתי למחרתו לדבר . בינתיים בבוקר קראה אותי הגב' ג'יקובס והגב' [ דה סולה ] פול - יו"ר של הדסה לשיחה . עד עכשיו לא הכרתין באופן פרטי . ניסו להסביר את אי יכולתן .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר