ה. הקמת יישובי "חומה ומגדל" בזמן המרד הערבי

עמוד:157

משק אחר , האדמה שנרכשה ער היום בארץ ישראל על ירנו , שתלנו ררכה עליה , ארמה וו אינה יוצאת מרשות היהודים . ואני הייתי קובע מכל נקודה עברית הכי קיצונית תחום שבת , שזה קובע כיום את הגבול . איני יכול להעלות על דעתי שמה שכבר הושג על ידנו , נוותר על זה . הלוא כולנו מקווים שגבולות אינם נצחיים ומה שהוא גבול היום ישתנה מחר , אם כן איך אפשר להשלים שמה שהוא כיום יהודי יצא מרשותנו ? הוא הרין בנוגע לירושלים , ולא רק משום שהיא לב האומה ומרכז החלומות והתקוות , אלא משום שיושבים בה שבעים אלף יהודים , וירושלים אף פעם לא נשארה בלי יהודים מימי החורבן , ולכן עכשיו כשבאים להציע מדינה יהודית , אי אפשר להציע ליהודים שירושלים לא תהיה בה . משום כך אני אומר : את ההצעה כמו שהיא כיום , אי אפשר לקבל . ועוד דבר , נדמה לי שבשעה זו , כשתלויה עלינו חרב דמוקלס של האלטרנטיווה הראשונה כמו שהיא , אולי בכלל רע לדבר על האלטרנטיווה השנייה . אולי היה הדבר המתאים ביותר בתקופה זו קודם כל לערוך את המלחמה החריפה ביותר , לגייס את כל כוחותינו לשינוי פני האלטרנטיווה הראשונה , לא כל כך כדי לקבל אותה , אלא כדי לקבל אחר כך את האלטרנטיווה השנייה , אבל לא לקבל את השנייה תחת האיום של הראשונה . נדמה לי שכאן יש לנו בסיס יותר חזק למלחמה משום שזה בגדר המנדט . זוהי גישתי לשאלה באינסטנציה זו שאנו נמצאים בה לא רק בימים אלה , אלא בסיטואציה שאנו נמצאים בהגשמת פעולתנו בארץ במשך שנים . אם אנו מציגים לעצמנו את השאלה , האם באמת ובתמים בדרך שהלכנו בה ער עכשיו נגשים את הציונות הגדולה , עלי לאמור שאין לי ביטחון שזוהי הדרך המובילה להגשמתה של הציונות הגדולה בלי אמונה מיסטית שאחר כך יקרה משהו . אמנם היום אנו מתקדמים בצעדי צב , אבל יום יבוא ויקרה משהו . אף אחד מאתנו , חברים , אינו יכול להראות שאנו הולכים לקראת הדרך הגדולה . עכרו חמישים שנה לציונות , עשרים שנה לאחר הצהרת בלפור ואנו רואים למה שהגענו , עם כל צעד שלנו קדימה אנו מגבירים את כוחו של הצד השני , ואם מצב הדברים כך , אפשר לבוא למסקנה שבהקמת מסגרת אחרת לפעולתנו ייתכן שבה טמון מנוף הרבה יותר גדול , ולעשר שנים או חמש עשרה שנה . אף אחד מאתנו שחושב על ציונות גדולה בדרך זו אין לו אפשרות להרחיק לראות מה יהיה בעוד חמש שנים . תנו לי עלייה של מאה אלף יהודים במשך חמש שנים ואני מוכן בעד הרבה דברים לעצום את העיניים . אמרתי קודם שאין אני מתאר לי את המדינה בלי הנגב . אבל אם גם נניח שיש שטחים אחרים מחוץ לנגב המעניינים אותנו ואנו מוותרים על הנגב , כבר אמרו לנו שמקורות המים הם בצפון ויש לחשוב שגם מי ההשקאה של הנגב יבואו מן הצפון . אם מקורות המים יהיו בידינו ונניח ששטח זה שבדרום יימצא מחוץ לרשותנו ויהיה שממה , האם אין לתאר שאנו יכולים לקבל קונצסיה [ זיכיון ] של מיליון או שני מיליונים דונם ? אני מתאר לי אפשרות כזאת , בכל אופן אין הדבר הזה רחוק יותר מאשר הציונות הגדולה שעליה אנו מדברים , בשיטה זו שאנו הולכים בה . יורע אני שהעבודה אינה קלה . ככר מרגישים אנו כיום את המרקחה שקמה מסביב לעניין , הן בעולם היהודי והן בעולם הערבי . יודעים אנו את הדרישות שיעמידו נגד זה , אבל זוהי עבודה שצריכים להירתם בה , עבודה שאחרים לא יעשו אותה . וכשאני חושב שפתרון זה טמון בו מנוף לפעולה כבירה , אני מגיע לכלל דעה שכך ההצעה כמו שהיא אין לקבלה , אבל צריכים לחפש את הדרך להפוך אותה למנוף שייתן לנו את האפשרות לפעולה גדולה .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר