ה. הקמת יישובי "חומה ומגדל" בזמן המרד הערבי

עמוד:155

. 51 דברים במועצת מפא"י הל אביב , 11-9 ביולי 1937 כמה חברים שנאמו כאן במועצה פנו לצירים : הנה בפיקחות ובשכל אתם באים לדון על עניינים אלה של קביעת גבולות וחלוקת הארץ ולא בהתרגשות . צריכים להודות היו גם מתרגשים . אבל המועצה צריכה לדון ולהחליט . אם כי כל אחד מאתנו מתרגש מאור , עליו לכבוש את סערת לבו ולהגיע למסקנה שהיא פרי המחשבה ולא פרי ההתרגשות , ולכן צריכים לרון על העניינים האלה מתוך שיקול של מחשבה . אני חושב שיש דבר מה איום בעצם הוויכוח שלנו ובעצם המצב שנכנסנו לתוך ויכוח אשר לשומע מן הצד יוצא שמישהו בקלות מוותר על ומשהין . מישהו אמר : הרים ? מה זה חשוב הרים ? מה זה חשוב ירושלים ? מה ערכו של מדבר יהודה - ? אבל זוהי פליטת פה בזמן הוויכוח . אני , חברים , כשאני רואה את הגרזן הזה על מפת ארץ-ישראל לבי שותה דם . ואין אני מוותר על הרים . לא שמעתי את וילקנסקי , יודע אני את דעתו ואת עמדתו . אני רוצה גם את המדבר , אם ישנו מדבר בארץ ישראל , אם גם אין לנו תקווה שניישב אותו . עמים יותר גדולים שפחות דרושה להם קרקע לוחמים גם בעד מדבריות . הייתי מאור רוצה שלא נתרגל לשגרה זאת שהופיעה אצלנו כאן תחת לחץ ההסברה שכאילו אנו ממעיטים את ערכו של העניין . הרים - זה לא חשוב , מדבר - זה לא חשוב . דבר זה כשלעצמו הוא איום שאנו צריכים אחד לשני להסביר ש 6-5 מיליונים דונם זה כאילו תרפ"ט אלפים . אני זוכר את הוויכוח לפני שנים לאחר הדוח של שאו . כבר אז הציג וייצמן לרופין את השאלה במושב הוועד הפועל הציוני : אתה בתור מומחה הגד לנו , היש מקום בארץ ישראל להתיישבותן של 50 אלף משפחות בחקלאות ? - רופין ענה : כן , אפשר ליישב בארץ 50 אלף משפחות חקלאיות , והקלה עברה במושב הוועד הפועל . ולכן אל נתרגל לוותרנות כזאת , אם כי גם אני מעריך שבשטח הניתן יש משהו לעשות . אם אני אומר שעלינו להשתמש במועצה זו ביותר מחשבה מאשר ברגש , הרי זה משום כך : נדמה לי שזה אחד האסונות לקראת המצב הזה שהרבה זמן המקרה לא הביא אותנו לידי כך שנחשוב איך נגיע לציונות גדולה ולהתיישבות גדולה . יש גורם ערבי בארץ - אמרנו , ואף זו שגרה , יגיע היום ומתוך עלייה גדולה , מתוך היותנו רבים או רוב , נגיע לפתרון השאלה הערבית . אלא מה ? יש גורם בארץ שאינו נותן לנו להיות רבים , אם אתם רוצים שני גורמים כאלה - אנגלים וערבים . אותו הסוד שאנו ידענו שבו טמון הפתרון , כאן נקודת ארכימדס - כשנהיה רבים אז נמצא פתרון של הסכם - אותו הסוד היה ידוע גם לאחרים , לערבים ולאנגלים , והם לא נותנים להיות רבים , ואם כן איך נגיע לציונות גדולה , להתיישבות גדולה ולמיליונים . היום עשו פה את החשבון . לא שמעתי אותו , אבל כל אחד מאתנו יורע אותו פחות או יותר . ידוע הדבר שכל שנה שאנו מפגרים בעלייה גדולה אנו צריכים אחר כך שנה של עלייה גדושה מאוד כדי למלא את החיסרון . מתקיים כאן הפסוק "אם יום תעזבהו יומיים תעזבך . " בכל שלוש שנים קורה משהו שמעכב אותנו . קודם כל שנה עוברת במהומות , ובינתיים אין עלייה אחר כך ספר לבן או כחול , אחר כך ועדה , אחר כך מבריק ברק ויש מקרה כמו גרמניה והגענו ל 50 אלף לשנה . אבל מהו החשבון הבינוני לשנה ? נדמה לי שיש לכולנו ההרגשה שהפרוצס חוזר אחת לשלוש שנים . אם אומרים שעלינו להאמין בציונות גדולה , ניתן לעצמנו דוח כאן במועצה איך נגיע להגשמתה . הוא הדין בנוגע לרכישת קרקעות בארץ ישראל עם הנגב ועם ההרים . כיצד נשיג קרקע ? מבלי לרכוש הוא לא יהיה לנו . והנה העלייה היהודית עם כל רכישת דונם הרחיקה מאתנו עשרה דונמים . הן כשמדברים על ציונות גדולה עלינו לשאול את עצמנו , איך נעשה אותה ? הן אנו נמצאים בתוך הרתמה , אין אנו ציוני חו"ל והזמן אינו לפני עשרים או שלושים שנה . עומרים אנו בתוך החזית , אם כן איך נקים את המפעל ? מהי התקדמותנו בכל שנה ברכישת קרקע , וכמה כסף אנו מוציאים על כמות זו ? מה שיכולנו פעם לרכוש בשתי לירות אנו רוכשים עכשיו ב . 20 עכשיו באה סטגנציה במחיר מפני שבא עיכוב בעלייה , אבל כשתתחיל העלייה יעלו גם המחירים .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר