ה. הקמת יישובי "חומה ומגדל" בזמן המרד הערבי

עמוד:154

הגענו לכך שהורות למאורעות ישנה נכונות גם בקרב האיכרים לקדם את עניין העבודה העברית , והשאלה היא אם עלינו להפוך את הנכונות הזאת למכשיר להגברת העבודה העברית או לתת לה לחלוף מבלי שננצל אותה . לדעתי יש ערך רב בהכרזה של התאחדות האיכרים שהיא מוכנה להבטיח 80 % עבודה עברית . כמובן אם לא נצליח להגשים את זה , נמשיך בדרכי מלחמתנו , אבל עכשיו אין אנו יכולים לא לקבל את אשר מוכנים לתת האיכרים , כי זהו המקסימום שאפשר עכשיו להשיג מהם . על כן : אם אפשר להגיע להכרזה אחת , שכל צד יביע בה את עמדתו , ובסוף ייאמר , כי אנחנו מוכנים לקואופרציה בתחום של 80 % עבודה עברית - צריך לעשות זאת . ושוב לעניין הקטיף . אנחנו נהיה נאלצים להסכים שבמקצוע זה , אשר מטבעו מצריך רק חצאי ימי עבודה , ישלמו לפי שעות העבודה , בער 4 שעות - שכר 4 שעות ובעד 5 שעות - שכר 5 שעות . ודאי זהו חשבון קשה מאוד לפועל , אבל אין לעשות את החשבון יותר קשה משהנהו , כי המדובר הוא בעונה קצרה , לא כל השנה יש עבודת קטיף , ובמושבות גדולות תצטרך משפחת הפועל לראות בקטיף אמצעי הכנסה נוסף . כך נהוג בכל העולם וכך יצטרך להיות גם אצלנו . אם אנחנו רוצים עבודה עברית בקטיף לא נוכל להכריח את הפרדסן לשלם שכר יום עבודה בעד 4 שעות עבודה , זהו בניגוד לטבעו של המשק הקפיטליסטי . . 50 דברים בישיבת מרכז מפא"י תל אביב , 28 ביוני 1937 בבירור השאלה הזאת בישיבת המרכז החקלאי חשבנו כי עם העלייה ל 3-2 הנקודות העומדות על הפרק פתרנו במידה ידועה את שאלת אדמות בית שאן עד כמה שהדבר נתון לפתרון על ידי עליית כיבוש . לעומת זאת נראה לי כי ענייני הדרום הוזנחו במידה קשה מאור . וישנן דווקא אפשרויות לרכוש קרקעות . יש קרקעות שנמצאים כבר בידי יהודים הרוצים למסור אותם לקרן הקיימת . הצענו לקרן הקיימת לרכוש אדמת עירק אל מנשיה 15-12 - קילומטר דרומה מזרחית מבאר טוביה . הקרן הקיימת סירבה . יש לי הרגשה שההתנגדות היא מתוך כוונה מסוימת , היינו - כל שיורע המצב לגבי החלוקה , כל שיורע גבולנו בדרום , כל שילך וייצר - כן ייטב , זאת אומרת כן תגדל ההתנגדות לחלוקה . יש רמזים לכך שהנציב חושב כי חולדה היא נקודת גבול , וצריך לעשות את כל המאמצים למען הרחיב את גבולנו לצד מזרח ולהמשיך את הקו דרומה : קו חולדה-אידניבה-עירק-מנשיה ( גת - ( רוחמה . זה מוסיף שטח גדול וחשוב ומרחיק את אותה הרצועה העלובה אשר הופיעה במפה המשורטטת בעיתונות בימים האחרונים . לפני 3-2 שנים , כאשר החילונו במפעל של "אדמה בחיסכון , " שמנו פנינו לדרום , אולם לא איסתיעא מלתא והסתייע הדברן . התחילה מיד רדיפת סרסורים אחרינו . המרכז החקלאי לצערי לא החשיב למדי את הדבר והפנה את פעולתו בקשר עם "אדמה בחיסכון" ועם מפעל האובליגציות של הקרן הקיימת אשר "ניר" ערך בחו"ל - לשטח בית שאן . על החשיבות המכרעת של שטחי בית שאן אין להרבות במלים ובייחוד לאחר שכבר נעצנו את הקנה שלנו שמה . ועכשיו צריך מחדש לפנות לדרום . צריך למצוא את הדרך ולרכוש את אשר ניתן לרכישה מיד . התאריך לפרסום מסקנות הוועדה המלכותית איננו המכריע בנידון זה . עוד יעברו ימים עד אשר תיקבע הפוליטיקה של רכישת אדמה . בינתיים עלינו לרכוש ולהיאחז . ידעתי כי האמצעים מעטים ועלינו לנהוג עכשיו חיסכון באמצעים ובכוחות . יש להימנע מעלייה ומהתאחזות בפנים הארץ ולרכז את כל הכוחות על הגבולות ולהרחיבן למען סכל את המזימות ער כמה שאפשר .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר