ה. הקמת יישובי "חומה ומגדל" בזמן המרד הערבי

עמוד:153

ואשר לעניין הביטחון . כולנו טירונים ואיננו יודעים את המצב . אבל אקח דוגמה : קראתי בימים אלה שיר של נער ממרחביה ב"דבר : " "אלוהים ציווה לך הבלג" - התביישתי , כי זה מראה על מה מחנכים את הנוער . היתה לנו פעם גישה אחרת , גישה של העלייה השנייה שהביאה מושגים אחרים . היינו מעטים , אבל היתה לנו גישה אחרת . עכשיו יש לנו עיר המונה למעלה מ 150 אלף איש - ונער במרחביה מדקלם שיר על הבלגה ... חוששני שלא מתוך הבחנה פוליטית עילאית מגיע נער למחשבות כאלה אלא זה פרי של חינוך . וגם העובדה שבכל המקרים של ההתנפלות עלינו אין אפילו מקרה אחד שאצל מישהו מהיהודים יימצא נשק - איננה עובדה טובה . ואפילו אם היה הישג פוליטי גדול בהתנהגותנו בארבעת השבועות האחרונים , הרי מגיע הזמן שההתנהגות הזאת מוכרחה להיהפך אף בעיני ידידים לפארס [ הן . פעם יכולים לעבור בשתיקה על פגיעה , פעמיים - אבל צריך להיות גבול להבלגה . . 49 דברים בישיבת מרכז מפא"י תל אביב , 24 באוקטובר 1936 כפי הנראה יש הכרח לקבוע בפעם האלף כמה עובדות מרות . עובדה אחת מרה מאוד : בארץ קיים משק פרדסנות המשתרע על 160 אלף דונם , שהוא בידי יהודים הרוצים להפיק ממנו רווחים ולעבד אותו בידיים זרות . עובדה שנייה : מצב המשק הזה כיום אינו כה מזהיר כמו לפני שלוש שנים , בשעה שהמשק הזה היה שופע זהב . בינתיים עלו מחירי הפרדסים , וכאשר מחשבים עכשיו את חשבון ההוצאה וההכנסה לכל דונם פרדס , אין ספק שהרווח איננו מגיע לא ל 10 % ולא ל ; 12 % האיכרים אומרים שהמשק מכניס 4 % מההון המושקע . נניח שזה לא נכון , אולם כפי הנראה אין הרווח עולה על , 8 % -7 % ואם במצב זה יגידו האיכרים כלפי העולם שהם מוכנים להוציא 8 לירות לעיבוד דונם פרדס , נצטרך להודות שבסכום זה כלול הפרש ניכר בהשוואה להוצאות בעבודה ערבית . אלה הן עובדות מרות שאין אנו בני חורין להתעלם מהן . משום כך כשבאים לדבר על עבודת הקטיף , שהיא בטבעה איננה יכולה להעסיק פועל למעלה מחצאי ימים , יש להביא זאת כמניין . לא רק הפרדסן הפרטי , אלא גם דגניה או גבעת השלושה אינן יכולות לתת לחצי יום השני שילך לאיבוד . אולם דגניה וגבעת השלושה יכולות לסדר את העובד לחצי היום השני בעבודה אחרת . ואם הפרדסן אינו יכול לעשות זאת - אין הוא רוצה לשלם בעד החצי השני וספק גדול הוא אם נועיל בטענותינו . אנחנו נהיה נאלצים להגיע לידי הסכם עם האיכרים . אסור להחמיץ את שעת הכושר שישנה עכשיו כדי להזיז את עניין העבודה העברית בעזרתה של התאחדות האיכרים . אחרי המאורעות מורגשת תזוזת מה בקרב האיכרים בכיוון של הגדלת אחוז העבודה העברית . אחדים מהם עושים זאת מתוך רצון ללמד לקח לערבים , אבל יש גם רצון כן להבטיח את העבודה העברית במושבה . ויוסף ] ספיר אמר בפגישתנו : יש לנו החלטת ברזל על אחוז יותר גדול של עבודה עברית בבל התנאים ( ד' בךגוריון : "ברזלת" יותר מדי את הודעתו . ( מכל מקום , אם ההנחות שציינתי קודם נכונות הן , אזי צריכים אנו להבין שמשק הפרדסנות לא ישלם לפועל בעד יום עבודה שלם בשעה שהוא יכול להעסיק אותו בעבודת הקטיף רק חצאי ימים ; האיכרים לא יסכימו לכך . הם טוענים שלא יסכימו לחיות ברמת חיים נמוכה מזו שנקבעה על פי דרגת ההסתדרות . אילו האמנו שהפרדסנות מאפשרת עכשיו רווח יותר גדול והיא יכולה לשלם מחיר יום שלם בעד עבודת חצי יום , היה מצבנו טוב יותר . אבל אם אין המצב כן , אזי מחויבים אנו להסתגל למצב , כשם שבענפי תעשייה מסוימים בעיר הסתגלנו לכך שעוברים שם בשכר יותר נמוך . אנו נצטרך למצוא דרכים לכך שעבודת הקטיף תהיה מעין הכנסת עזר בתקציבה של משפחת פועל .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר