ה. הקמת יישובי "חומה ומגדל" בזמן המרד הערבי

עמוד:151

. 48 דברים בישיבת מרכז מפא"י תל אביב , 3 ביוני 1936 לכולנו יש הרגשה שאנו חיים בשעה חמורה לא רק מבחינת הביטחון . יש הרגשה שכל הפרובלמה של הגשמה הציונות תגולל עכשיו מחדש בכל רוחבה ובכל אורכה . היתה לנו בנידון זה התחלה טובה . אני מתכוון לוויכוח בבית הנבחרים אשר לכאורה יכול היה לתת הרגשה שהנה "בעל הבית" הוא לצדנו . בכל אופן אצלי ערער ויכוח זה את ההרגשה שהיתה מקובלת אצלנו , שהנציב בארץ הוא הגוזר והמכריע בכל העניינים שלנו . הרי חצי יום לפני הוויכוח היה רצון למנוע אותו , והנה התרחש פתאום נס וכל רעת הקהל באנגליה גילתה אהדה לצרת ישראל . ואם כבר התחילה גלילת הפרשה הואת , צריך לגייס את כל כוחות היהדות ואסונה לביצור עמדתנו בארץ . אמש הזכיר ברל כצנלסון את צרפת . הנה יושב שם בלום , ראש הממשלה , הנה יש וונדרוולדה - אינני יודע אם גייסנו את כל אלה שיכולנו לגייס . המצב הפרוע נמשך כבר למעלה מחודש וחצי ומצדנו עוד לא מורגשת פעולת הגיוס הגדולה . כשם שהוויכוח בבית הנבחרים ערער אצלי את ההרגשה שהנציב הוא הקובע בעניינים שלנו , כך גם מתערערת האמונה אצלי שאין דרך להבנה בינינו לבין הערבים , כל זמן שהם לא ייווכחו כי לא יעלה בידם לעקור אותנו ולהפסיק את הציונות . מתי אפשר לשרש אצלם את ההכרה הזאת ולדעת שהנה הגיע כבר הזמן למשא ומתן . אינני מקבל את ההנחה הזאת . אחרי 50 שנות התיישבות בארץ , 20 שנה אחרי הכרזת בלפור , אחרי שהשלמנו עם מציאות שכן ערבי - אין לנו בכל זאת בשום מקום נקודת אחיזה עם הערבים , לא בקרב פועלים ולא בקרב סוחרים , וזה מעמיד סימן שאלה גדול על דרכי פעולתנו . ואינני יודע אם נוכל להסביר את המצב הזה לידידינו ברגע של בירור גדול כשנהיה זקוקים לעזרתם . משום כך אינני חושב שאנחנו פטורים ממשיכת חוט כל שהוא ומחיפוש אפשרות לשביתת נשק או להסכם זמני עם הערבים . ואני חושב שההתחלה שנעשתה עכשיו היא ההחלה טובה מפני שהיא נעשתה בשעה שהערבים בכל זאת בטוחים שאנגליה עומדת לצדנו . ברור שיש גבולות - למה להסכים ולמה לא להסכים . בקריאת ביניים שאלתי אם אפשר לקבל מהערבים הכרת המנדט . זה היה הישג גדול אילו הסכימו לכך , או פריטט ושוויון ] במועצה המחוקקת . הרי הוויכוח איננו בזה שאנחנו כבר קיבלנו עלייה גדולה ועכשיו באים ורוצים להגביל אותה . ברור שאם במקום 60 אלף איש לשנה יסכימו הערבים רק ל 10 אלפים - אין על מה לדבר . אני מבין שעלייה הוא עניין שאין לנגוע בו , אבל אם אומרים שאיננו זזים מן הפרינציפ של עלייה לפי יכולת הקליטה של הארץ , הרי יש לדעת שיכולת קליטה זו אינה אלא פיקציה וצחוק . הכל יודעים שאנחנו תובעים שנה שנה 22 אלף עולים עובדים , והממשלה נותנת לנו מחצית המספר הזה או שליש או פחות מזה , ואיננו מפסיקים בכל זאת את הקשרים עם אנגליה . מכל מקום אם מביאים הצעה כזאת למרכז ואם הסוכנות מטפלת בה , מוכרח אני להניח שזהו דבר רציני ואינני יכול לומר שהוא כולו שנטד וסחיטה . [ ודאי , אם שנטד כאן - אין זה ראוי למשא ומתן , אבל אם יש בו גרעין רציני , אין לדחות אותו למפרע , כי גם היום אין לנו עלייה לפי יכולת הקליטה . ואם מדברים על הסכם למשך 5 שנים , אני מחשיב זאת קורם כל מבחינה זו שיש בכך משום שבירת אותו הדבר שהתחיל אצל הערבים בזמן האחרון : ארגונם , התלהבותם . אם יש אפשרות להגיע להכפלת היישוב במשך 5 שנים ( לפי הנחות ב' כצנלסון ) אני חושב שמותרת לנו מידת ראליזם במשא ומתן כזה . כי במצב של היום - והוא לא ייגמר מחר - אין לחשוב שהשנה תהיה עלייה יותר גדולה מאשר 60 אלף איש , חוששני שלא תהיה אפילו 60 אלף . הכפלת היישוב החקלאי , שיוכל לשאת את עצמו , מצריך התיישבות של 25-20 אלף משפחות חקלאיות , זה מצריך חצי מיליון דונם אדמת שלחין ופי חמישה מזה אדמת בועל , [ לכך דרוש רכוש גדול , נחוצים קפיטלים שאינם מונחים בקופסה אצלנו בחמש השנים הבאות . בוודאי , אם לא תימצא דרך להסכם - אנחנו נמשיך בדרכנו , אבל אז יש מלחמה והיא כבר אומרת לעם שאין לו לסמוך אלא על עצמו ועליו לגייס את כל כוחותיו , אבל אין לשכוח שאפילו אם בעוד חצי שנה ישוב הכל בארץ להתפתח ולהתקדם כמקודם ,

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר