ה. הקמת יישובי "חומה ומגדל" בזמן המרד הערבי

עמוד:150

שהעמידה את הציונות הגדולה בפני דרך ללא מוצא . בהמשך נאומו נתן ביטוי לדילמה שבין ההכרה בחוסר הבררה לבין הקושי בוויתור על חלקי ארץ ישראל , ובהם דגניה ב ויישובים נוספים שהוא ליווה את תהליך הקמתם וביסוסם . " כשאני רואה את הגרזן הזה על מפת ארץ ישראל לבי שותת דם , " אמר בנאומו ( תעודה . ( 51 לפיכך לא פסל שקולניק את רעיון החלוקה אך שלל בתוקף את גבולות המדינה היהודית המוצעת ותבע להרחיבם כך שיכללו את הנגב , את ירושלים ואת כל הנקודות היהודיות שהוקמו עד היום ובהן כמובן דגניה ב . "הערבים והאנגלים צריכים להתרגל לרעיון שאין אנו צוענים בארץ ישראל ושטח האדמה שכבר נרכש על ידנו , יהיה זה דגניה או משק אחר ... שרגלנו דרכה עליה , אדמה זו אינה יוצאת מרשות היהודים , " קבע נחרצות . עוד שלל את ההצעה לקבוע תקופת מעבר בטרם תינתן ליהודים ריבונות במדינתם ותבע להחיל את הריבונות היהודית מיד . בסיכום הדיונים החליטה מועצת מפא " י שעל בריטניה לקיים את כתב המנדט וביקרה את הגבולות המוצעים למדינה היהודית לגבי ירושלים , הנגב ועמק בית שאן , אך לא דחתה לחלוטין את עקרון החלוקה . בסוף יולי 1937 יצא שקולניק לקונגרס הציוני העשרים . הוא ניצל את ימי ההפלגה בים כרי לקרוא את דוח הוועדה המלכותית במלואו והתרשם ממנו לטובה . בקונגרס התנהל ויכוח חריף בשאלה כיצד להגיב על המלצות ועדת פיל . את מחנה המחייבים על תנאי הובילו מנהיגי התנועה הציונית חיים וייצמן ודוד בן גוריון , ומולם התייצב מחנה השוללים , שבו בלט מנחם אוסישקין . המפתח להחלטת הקונגרס בשאלת החלוקה נמצא בידי חברי סיעת "האיחוד העולמי , " סיעתה של מפא"י בהסתדרות הציונית והגדולה בסיעות הקונגרס . בעצם ימי הקונגרס התנהל בסיעה דיון שבמהלכו צפו ועלו חילוקי דעות שדמו בכל לאלו ששררו בין חברי מפא"י בארץ . מרבית החברים תמכו בקו של בן גוריון , אולם במחנה השוללים בדרגה זו או אחרת נמצאו מנהיגיה הרוחניים של המפלגה , ברל כצנלסון ויצחק טבנקין , שנהנו מיוקרה רבה בקרב חברי הסיעה בארץ ובחו"ל , ושהיו בעלי השפעה על עמדותיהם . כתוך סערת הרוחות ריווח שקולניק לאלישבע על הוויכוח : "בסיעה שלנו שוררת התמרמרות והתרגזות . המנהיגים בעלי ההן נמצאים בשבי או הולכים שבי אחרי בעלי הלאו המעטים" ( תעודה . ( 52 לבסוף החליט הקונגרס לדחות את תכנית החלוקה כפי שהציעה ועדת פיל , אך הסמיך את הסוכנות לנהל משא ומתן על התנאים להקמת מדינה יהודית , וחייב אותה להביא את הסיכומים לאישור קונגרס ציוני מיוחד שיתכנס לשם כך . משמעות ההחלטה שהתקבלה ברוב גדול היתה שההסתדרות הציונית מוכנה לשקול הקמת מדינה יהודית על בסיס של חלוקת ארץ ישראל . סמוך לנעילת הקונגרס הציג שקולניק בפני הצירים את דוח הוועדה להתיישבות . בדבריו עמד במיוחד על עלייתם על קרקע של יישובי חומה ומגדל ובירך על כך , אך גם הביע דאגה מבדידותם ומחוסר ביסוסם , לאמור.- "הנקודות החדשות האלו מרוחקות אחת מהשנייה ללא דרך , ללא יישובים שכנים , והציוד היחיד שבידם הם - מגדלי האור שמציינים את עלייתם למשקים חדשים . " לפיכך קרא לתנועה הציונית לפעול להקמת יישובים נוספים ולביסוס הקיימים .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר