ה. הקמת יישובי "חומה ומגדל" בזמן המרד הערבי

עמוד:148

ערבים . כ 9 , 000 יהודים נאלצו לנטוש את בתיהם בערים המעורבות והפכו לפליטים . גם המשק היהודי מצא את עצמו עתה בפני מציאות חדשה . מחד גיסא החמירה ההתדרדרות במצב הביטחוני את ההאטה הכלכלית , ומאידך גיסא שימשה השביתה מנוף להגדלת כוחו המשקי של היישוב היהודי - הוא חדר לתחומים כלכליים שהיו נתונים עד אותה עת לשליטה ערבית ( כמו נמלים ומחצבות ) ונהנה מהרחבת העבודה העברית בחקלאות . עבור לוי שקולניק , יוצא "הפועל הצעיר , " היתה העבודה העברית לא רק אמצעי לכיבוש הארץ אלא גם ערך בפני עצמו . עתה גרס כי לאור ההזדמנות שנוצרה לבסס את העבודה העברית בפרדסי המושבות , שנותרו ללא מרבית פועליהם הערבים , יש להתפשר עם דרישות האיכרים בנושא השכר , והוא השמיע טענה זו במרכז מפא"י באוקטובר 1936 ( תעודה . ( 49 כחודש לאחר פרוץ המאורעות מינה הקבינט הבריטי ועדת חקירה מלכותית בראשות הלורד פיל , והעניק לה סמכויות נרחבות לחקור את הסיבות לפרוץ המאורעות ולהציע פתרון מדיני לשאלת ארץ ישראל . בנובמבר 1936 הגיעו חברי ועדת פיל לארץ והחלו בגביית עדויות מפי ראשי המוסדות הלאומיים . שקולניק לא היה מעורב במגעים עם הוועדה והמשיך לעסוק בעניינים התיישבותיים ומשקיים . על רקע ההתקפות של ערבים על יישובים מבודדים ודרישותיהם המדיניות וכן השמועות שהחלו לרחף בחלל האוויר כי בכוונת ועדת פיל להמליץ על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות , יהודית וערבית , חלה התעוררות בתחום ההתיישבות . קובעי המדיניות הציונית הסיקו שיש למהר ולהקים יישובים באזורים שלא היתה בהם התיישבות או שהיו בהם רק יישובים מעטים ולהשיג בכך כמה יעדים : עיבוי נקודות יישוב מבודדות , מימוש החזקה על קרקעות בבעלות יהודית וקביעת עובדות לקראת הכרעה אפשרית באשר לעתיד ארץ ישראל ולגבולות החלוקה . אולם הקמת יישובים חדשים באזורים מבודדים בעיצומם של מאורעות רמים חייבה היערכות שונה מזו שהיתה נהוגה בעבר . לפיכך אימצו המרכז החקלאי , בראשות אברהם הרצפלד , ומחלקת ההתיישבות של הסוכנות את שיטת "חומה ומגדל . " מבעוד מועד הוכנו ביישוב קרוב לנקודת ההתיישבות שנבחרה שלדי המבנים , החומה והמגדל , וביום העלייה על הקרקע גויס כוח גדול של אנשים והם הקימו בתוך יום חצר מוגנת מוקפת בחומת עץ ובתוכה מגדל שמירה עם זרקור בראשו ומספר צריפים . בדצמבר , 1936 בעוד ועדת פיל שוהה בארץ , הוקם היישוב הראשון בשיטה זו , הוא תל עמל ( ניר דוד , ( בשערי עמק בית שאן , ועד ליוני 1937 הוקמו כעשרה יישובים נוספים , מרביתם בעמק בית שאן ובעמק הירדן . שקולניק נטל חלק בקביעת תכנית ההתיישבות ובהוצאתה אל הפועל , וזאת מתוקף תפקידיו במרכז החקלאי ובחברת "ניר , " שסייעה לקרן היסוד ולקרן הקיימת , שנשאו בעיקר מימון המפעל . חיילים בריטים מפנים מכשול שהציבו ערבים במהלך המרד הערב

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר