ד. בהנהלת "ניר" בימי גזרות בגרמניה

עמוד:141

בעמק הירדן קיימים כיום שישה משקים ועומדים עוד בפני התיישבות נוספת , משקים המשתייכים לפי שעה לקטגוריות חינוכיות ובמידת מה גם פוליטיות שונות . ועל מפת הארץ פזורות קבוצות וקיבוצים לעשרות ועומדות להתווסף רבות במרוצת השנים , והשאלה היא ; מה יקשר את כל אלה בתור סקטור כללי וחברתי מיוחד ? אם החכמה העולמית מתבטאת לא בריבוי הסיבוכים , כי אם בהתרתם , אזי לא יידגש ויינקד על הקמת משק אחד לכולם , כי אם על חיפוש מסגרת כללית ובריח תיכוני אשר יאחד וישתף את כל התאים הקבוצתיים העצמיים לגורל חברתי אחד ולרמה כלכלית שווה . ומהו הבריח התיכוני ? ציבור הפועלים מגשים את התיישבותו דרך שני צינורות ; הייתי אומר כי נחל העבודה ניזון משני זרועות : הזרוע האינדיווידואלית מושבית והזרוע הקולקטיוויסטית קיבוצית . ציבורנו כולו נושא בחובו את הכמיהה והאמונה הלוהטת לחברה חדשה הבנויה על יסודות של צדק חברותי ושוויון כלכלי . הדרך המובילה לשינוי פני המשטר ארוכה ומלאה חתחתים . הפועל שהטיל על עצמו את העול של יצירת משק ונכסים ושל הקמת חקלאות עובדת , נאבק שבע ביום עם המכשולים והסטיות על דרכו , כי על פתח המשק והרכוש במשטר הנוכחי חטאת רובץ . מידת החטא הרובץ לפתח המשק נמצא ביחס הפוך למידת הקואופרציה והשיתוף שעליהם מושתת משק הפועל . במידה שהקואופרציה והשיתוף מקיפים פחות צרכים ושטחי חיים , בה במידה יגדלו הכישלונות החברתיים והבריחה מהשורה . כדרגה הנחותה ביותר , מנקודת ראות המשטר הסוציאליסטי , יכול לשמש לנו הפועל הבודד המתיישב במושבה הקפיטליסטית ; דרגה גבוהה מזו היא שכונת פועלים קטנה הסמוכה לשולחן המושבה והמעורה בכל סידוריה הציבוריים והמוניציפליים . למעלה מזה השכונה הגדולה על מוסדותיה העצמיים ומשקי העזר שלה . מעל לדרגות אלו בא המושב הבנוי על משק עצמי והנמצא באזור של התיישבות עובדת והמפתח בתוכו יסודות קואופרטיוויים שונים . ועל הפסגה עומד המשק הקולקטיוויסטי - עומדת הקבוצה . המשיכה אל החטא גדלה והולכת במידת נחיתת הדרגה מהקבוצה אל הפועל הבודד הנעשה לאט לאט לבעל משק בתוך המושבה הקפיטליסטית . מובן שגם הקבוצה לעצמה היא עדיין אינה המשגב היחידי והבטוח לגמרי . גם הקבוצה עדיין זקוקה ל"חברת אחריות , " כשם שגם חברות אחריות הגונות וסולידיות נוהגות להבטיח את עצמן באחריות משנה . ברם טעות היא בידי אנשי הקבוצה הרואים את עצמם כנושאי הייעוד של שחרור העובד וחלוצי המשטר החברתי החדש , בשעה שהם מתעלמים ממציאותם של ציבורי פועלים גדולים החיים מחוץ לקבוצה . יחסי אמון אישיים קובעים עדיין הרבה בין חברים פועלים השייכים לצורות יישוב וחיים שונות . אולם בינתיים גדל המחנה ורב . וגדל הנכר והזרות . ובבוא יום הפקודה וההכרעה מי יכריע ועל איזה כף מאזניים ישליך את משקלו הציבור החקלאי בעל המשק הבלתי קבוצתי ? האומנם תאמין הקבוצה כי רק בחכמתה ובעוצם ידה היא בלבד יוגשם החזון ? ההסתדרות החקלאית על קבוצותיה ומושביה , "ניר , " הם אחראים להתפתחות העלולה לבוא מחוסר ליכוד , מחוסר שיתוף וזיקה הדדית במחנה כולו . על ההסתדרות ועל "ניר" לחפש ולמצוא את הכלים אשר יאחדו בשתי וערב כלכלי אחד את כל העובדים לצורותיהם היישוביות השונות . עובדה מרה היא כי ההסתדרות היא כיום במידה רבה התאגדות של פלגים נפרדים החיים להם את חייהם העצמיים ונפגשים בתוכה רק לשם יישוב סכסוכים וסידורים טכניים . רוח האיניציאטיווה ורגש היצירה הכובשת והמעפילה במשק , בארגון ובחינוך מוצאים מספירת ההסתדרות כולה ונעתקים לספירה האינטימית של הפלג המיוחד . מרכזים , ועדי פועל , מומחים , קרנות וספרות לכל פלג ופלג , וההתבדלות , הנכר והמתיחות הולכים וגדלים . ההסתדרות מתרוקנת מתוכנה ולא ייפלא כי קרן להשוואה כללית במקרי אסונות שהמרכז החקלאי יסד על ידי "ניר" לא הגביר חיילים , לעומת זאת התעשרנו כעבור זמן מה בשתי קרנות , אחת אחת לכל קיבוץ ארצי . הבריח התיכוני אשר ילכד את כל יישובינו ויחפש דרכים לליכוד משקי ולהשוואה כלכלית תחילה במקרה אסון ואחר כך גם בזמנים כתיקונם צריך להיווצר ולהתקיים על יד המרכז החקלאי ומנהלת "ניר . " לשם זה למעשה נוצרה "ניר" ובלעדי התפקיד הזה היא מחוסרת טעם קיום ועלולה להתנוון . היא היחידה יכולה , מתוך צורכי הכלל , בתור בא כוח כלל

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר