ד. בהנהלת "ניר" בימי גזרות בגרמניה

עמוד:138

במוקד עיסוקיה של הנהלת ניר באותם ימים עמדה פעילותה של החברה במסגרת הסכמי ה"העברה ; " פעילות זו כללה קניית סחורות בגרמניה , כגון כלים חקלאיים , צינורות מים וחומרי בניין , ומכירת איגרות חוב ליהודי גרמניה . שקולניק , שליווה את הסדרי ההעברה מראשיתם , ושהיה ממניחי היסוד למעורבותה של ניר בהם , עסק בהפניית הסחורות והכספים שהתקבלו מגרמניה לצורכי ההתיישבות ומוסדות ההסתדרות . לצד ענייני ההעברה עסק גם כהקצאת אדמות להתיישבות , בהקמת שכונות לפועלים במושבות ועוד . החשיבות של ניר לא התמצתה בעיניו של שקולניק בפעילותה המסחרית וביתרונותיה הכלכליים . בתור חברה כלכלית הפורשת את חסותה על ההתיישבות השיתופית כולה ראה בה את המכשיר המתאים להגברת השיתוף והשוויון בין העובדים בצורות ההתיישבות השונות , נושא שהרבה להטריד אותו מאז הוויכוח סביב איחוד משקי עמק הירדן ( תעודה . ( 40 בחורף 1935 פרסם שקולניק ב"ניב הקבוצה , " ביטאונה של תנועתו "חבר הקבוצות , " מאמר שכתב בהשראת הוויכוח בעמק הירדן ( תעודה . ( 45 במאמר זה הציג במשנה סדורה את תפיסת עולמו החברתית-הכלכלית ואת מכלול רעיונותיו באשר לשוויון ולשיתוף הכלכלי בין הקבוצות ובאשר לדרכים להשיג מטרות אלה . בחלקו האחרון של המאמר עמד על התפקיד שצריכה למלא לדעתו ניר בתהליך הזה . "הבריח התיכוני אשר ילכד את כל יישובינו ויחפש דרכים לליכוד משקי ולהשוואה כלכלית ... צריך להיווצר ולהתקיים על יד המרכז החקלאי ומנהלת 'נירי . לשם זה למעשה נוצרה 'ניר' ובלעדי התפקיד הזה היא מחוסרת טעם קיום ועלולה להתנוון , " קבע . מבחינה כלכלית היתה ניר סיפור הצלחה , בעיקר הודות להסכמי ההעברה מגרמניה . אף על פי שהמשק הארץ ישראלי נכנס בקיץ 1935 להאטה כלכלית מסוימת בעקבות מלחמת אתיופיה , הצליחה ניר לגייס בשנים 1937-1935 כ 300 , 000 לא"י , ואלה שימשו למימון פעולות התיישבות ובניין . מחצית מהסכום גויס ממכירת מניות ומחציתו ממכירת איגרות חוב בריבית נמוכה במערב אירופה שבה היה שער הריבית נמוך מאשר בארץ ישראל . המאבקים הפנימיים במוסדות הנהגת התנועה הציונית באו עד משבר במהלך . 1935 כישלון הניסיונות להסדיר את היחסים בין ההנהלה הציונית לאופוזיציה הרוויזיוניסטית וקוצר היד שראו הרוויזיוניסטים לטענתם בתגובת התנועה הציונית על ההתדרדרות הנמשכת במצבה של יהדות אירופה וגרמניה במרכזה תרמו להקצנה בעמדתם המדינית ולהחרפת פעילותם האופוזיציונית . על רקע מדיניות היד הקפוצה של ממשלת בריטניה בהקצאת רישיונות העלייה , מדיניות שהותירה רבבות יהודים בגרמניה ובפולין בעמדת המתנה , החליטו ראשי התנועה הרוויזיוניסטית להוציא לפועל רעיון שרווח בשורותיה זה שנים מספר - החתמה על עצומה ( פטיציה ) המונית בעולם היהודי שתוגש לממשלת בריטניה ולחבר הלאומים בז'נווה ושבה תידרש בריטניה לעמוד בהתחייבויותיה לעם היהודי ולפתוח את שערי ארץ ישראל . בשנת 1933 הוחל בסניפי הרוויזיוניסטים בעולם בהחתמה על העצומה שניסח ז'בוטינסקי , ובסוף 1934 כבר הגיע מספר החותמים ל . 600 , 000 ההחתמה בוצעה למרות התנגדות ההנהלה הציונית , שקבעה כי יש בפטיציה כדי להזיק לתנועה הציונית מבחינה מדינית . בסוף מרס 1935 התכנס בירושלים מושב הוועד הפועל הציוני ושקולניק נטל בו חלק . בדיוניו עלתה שאלת הפטיציה של הרוויזיוניסטים , והוועד הפועל גינה את מבצע ההחתמה וקבע שזו הפרה של המשמעת בתנועה הציונית . כפועל יוצא החליטו משתתפי המושב שעל כל מי שרוכש את השקל הציוני יהיה להתחייב לקבל עליו את החלטות המוסדות הראשיים של התנועה הציונית . סעיף זה , שהתקבל למרות התנגדות הרוויזיוניסטים , החמיר עוד יותר את הקרע עם סיעתם , וזו הודיעה על פרישתה מן המושב . שקולניק סקר במכתב לאלישבע ( תעודה ( 46 מעט מתוכן הדיונים במושב , אך בעיקר תיאר באותו המכתב את יחסי הכוחות החדשים שנוצרו בוועד הפועל עם עליית סיעות הפועלים לעמדת ההנהגה ופירט את התרשמותו מהופעתם של האישים השונים . יותר מכל הרשים אותו נאומו של בן גוריון " . הופיע בכל גודלו . זה הוא נאום של מנהיג עם עובד בחסד עליון , " כתב . בנאומו הצדיק בן גוריון את ההסכם שחתם עם ז'בוטינסקי אך גם גילה הבנה למתנגדיו . הוא ביקר קשות את התנועה הרוויזיוניסטית ושיבח את הישגי הנהלת הסוכנות בקליטת עלייה , בגיוס כספים וברכישת קרקעות . הקרע עם הרוויזיוניסטים הביא למעשה לפרישתם מן ההסתדרות הציונית . תנועתם לא השתתפה בבחירות לקונגרס הציוני התשעה עשר , שעמד להתכנס בסוף אוגוסט

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר