ג. בחזרה לקלחת הפנים יישובית הבוערת - פועלים מול רוויזיוניסטים

עמוד:133

קראתי עלייך ב"דער טאג" וב"קעמפפער" ובאמת נהניתי . כי צריך שלסבלנו במשך השנה הזאת עם כל מה שצפוי לי יהיה תגמול ראוי . והתגמול הוא בהצלחתך ובסיפוקך הנפשי בהצלחת השליחות . אני מציין לי בצנעה שכבר עברו כמעט 2 חודשים . ככה יחלופו יתר החודשים . אני מביט קדימה ומצפה ליום הפגישה . אני מאמין שהזמן יעבור מהר כי את תהיי עסוקה בנסיעות ואני — העבודה בוודאי תשכיח את הזמן . במכתב זה לא ארבה על דברים אחרים כי ראשית אינני יורע ושנית העייפות לא מרשה . ההסכם הטיל רעש גדול במחנה של הפועלים . מאיימים , כועסים , רוגזים וכר . אני חושב שצריך היה לעשות את הניסיון הזה . אנו חייבים לנסותו . הערב ישיבת מרכז המפלגה בעניין זה בתל אביב . בשבת כינוסים גם בדגניה ב , כינוס בשביל עמק הירדן . יהיה קשה לבלוע את הכדור המר הזה כי הציבור הובל בשנים האחרונות על ידי מספר קיצונים בדרך אחרת . עכשיו הם בוודאי יקראו לבן גוריון ורמזי ] מקדרנלד . מספרים על מתיחות רבה בציבור . אני אמנם מאמין שהכל יעבור בשלום . זה אמנם יכול לשמש נקודת מפנה ומשבר בדרכו של ציבור הפועלים בארץ והלוואי כמובן שנצא מחוסנים , מלוכדים ומזוינים במלחמתנו בערכים מוסריים . אבל על העניינים הללו במכתב הבא . ענייני הטרנספר הולכים יפה . ייתכן שנגיע ל 3 מיליון . אנו משנים קצת את העניינים ב"ניר . " היינו מקימים מכשיר כספי מיוחד חדש כעין חברה להתיישבות או קרן להתיישבות שייקרא ניר בע"מ ולא כמו שהיה עד עכשיו קואופרטיב . המסגרת הקודמת צרה מלהשתרע . החברה תיווסד בהון מניות של 100-75 אלף לירות ארץ ישראליות , מזה 40 משולמים מיד . נוציא אובליגציות וכוי . בקיצור , ואעשך לגוי גדול . אלינקה חמדתי , אני מפסיק כי גבי מתפרק . הקרבתי את עצמי לכתיבה רק למען תדעי כי אנו חיים וקיימים והכל פחות או יותר בסדר . הבוסנקה חמודה ומתקשרת אלי מאוד . שאלו אותה כאן אם היא חדשה בדגניה והיא ענתה : לא , אבא שלי שקולניק . אתמול היא כמעט הביאתני לדמעות . רחצתי אותה לפני השינה ורציתי לרחוץ לה את הראש והיא לא הסכימה ובכתה . חדלתי ורגזתי עליה , כששכבה ניסתה להצטדק מתוך דמעות שהיה לה משעמם - עצוב כנראה . כששתקתי פנתה שוב : אתה יודע מדוע היה לי משעמם ? מפני שלא היית אתה ולא היתה לי אמא . ( אני הייתי בינתיים בירושלים , השגתי 400 לירות ארץ ישראליות ל 15 שנים לבניין 8 חדרים ( . באמת לבי נקרע בי לגזרים ועיני גלגלו דמעה חמה . אבל חביבה שלי אל דאגה . הכל יהיה טוב ובסדר . אני אדאג לה ויחד נצפה לאמאילה האהובה . הרופאה בדקה אותה כאן והכל בסדר . היא בתל אביב השתעלה קצת וכאן כמעט חדלה . כמה מחברי דגניה ב על הדשא בקבוצה בשנות השלושים . שורה ראשונה , משמאל לימין : הילד יוסי גלעדי ויונה יגול . שורה שנייה : שרה צפתי אגין , רחל סלע ויוסף פרומקין . שורה שלישית : אהרון שכטמן , לוי שקולניק , אברהם האפט ושמעון אגין

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר