ג. בחזרה לקלחת הפנים יישובית הבוערת - פועלים מול רוויזיוניסטים

עמוד:130

. 41 אל אלישבע קפלן ( שקולניק , ( תל אביב ברלין 23 ] ביוני 11934 אלינקה אהובה , שבת בין השמשות עכשיו . נודעתי שהשתנו סדרי הדואר האווירי . אני לבדי כמובן בחדרי . הלוא המשרד היום סגור . אכלתי את העיתונים שקיבלתי היום בפוסטה על קרבם ועל פרשם . ועכשיו הנני כולי לך . אם כי לא קיבלתי ממך היום מכתב אולם קיבלתיו אתמול ואין מוקדם ומאוחר אם כי המכתב של אתמול שייך לחשבון השבוע שעבר . את המכתב אתמול קיבלתי במצב רוח עצבני ונרגז כאחר . היה אמש יום מעונן וקודר ומכתבך מתאר כה קשות ועגומות את העניינים בארץ וכאילו חשרת עננים כברה בבת אחת העיקו על העצבים עד להתפקעות . אלינקה , כשאני אמנם משתחרר מהרושם הראשון , אני בכל זאת חושב שאת , וכנראה חוץ ממך רבים רבים מהחברים , נתונים יותר מדי למצב רוח ולפניקה . אליק , התרגלנו עשרות בשנים להיות "הבנים היחידים" וקשה לנו עכשיו כאשר "מלטפים" אותנו לא עם "צמיחת הצמר" ובכיוונו כי אם להפך . לא צריך לאבד עצבים . רוח הזמן קצת משתוללת אך צריך לעמוד חזקים ואיתנים . אלינקה , אני גם חושב שתביעת "פקודות" למעשים היא גם כן מופרזת ואינה מראה על בגרות יתרה . יש תקופה בצבא ובתמרונים של דריכה במקום וזה יכול לקרות גם בתוך חזית המערכה ממש זמן קצר לפני הסתערות חדשה ומכרעת . יש תקופה שצריך לתת לאויב לרוץ און אריבער פאלען ןואז ליפולן . כמובן לא חולשה , לא רפיון , לא שינוי תכסיס וחזית פתאומיים . נחוצים בימים אלו לאו דווקא "מנהיגים" יחידים ותולים , הכרחיים וחשובים מאור מאות ואלפים אשר כל אחד מרגיש אחריות ורוצה מה שהוא לעשות המקדם והמבצר בכל פינה ושעל . לו נמצאו עכשיו איזה עשרות חברים במושבות בהן שולטת עבודה עברית , והיו באמת מפתחים יחסים אנושיים עם נותני העבודה והיו באמת גם מוצאים נורמה הוגנת של עבודה , היה זה מחזק אותנו פי כמה מפקודה זו או אחרת . יצירת עוד קיבוץ ועור ארגון וכיבוש עוד שטח ארמה חשובים עכשיו מאוד מאוד . טיפול בעולים חרשים , הסברה , קירוב לבבות , ויתורים מצד הפועל הוותיק המסודר לטובת החדש ויצירת אטמוספרה חברית למאות ולאלפים חדשים שיבואו אלינו ולא יעזבונו , חשוב ממדרגה ראשונה . והוא הדין גם בעמדותינו בשאלות אחרות ביישוב כוח וטקט . סוף הניצחון לבוא . הננו התנועה הפחות אנוכית אשר ביישוב ובציונות ומשום כך עתיד לנו הניצחון אבל צריך לשמור באמת על הקו הזה . צריך שהמונים לאט לאט ירגישו וייווכחו מה אנו להם ולציונות . ועכשיו לעניין אחר . החורש קרב לקצו ואני רוצה לראות את עצמי כבר באנייה לפחות . אולם כאן להכעיס העניינים זזים לאט . בכל זאת בטוחים שהקונטו ייפתח השבוע ונזכה כעבור איזה ימים לתשלומים . בוודאי עוד תהיינה צרות צרורות בחלוקת עור הדוב , זאת אומרת עם קביעת מכסות לכל חברה וחברה . אשתקד אנו דרשנו מכסה קבועה בשבילנו וכולם סירבו החל מהופיין , דרך רופין ועד אחרון הפקידים . ראו בזאת לחץ על המלווים שיזדקק אלינו משום שיש לנו מכסה משוריינת . השנה כאשר לנו יש כבר מלווים וחוזים על סכום של יותר ממיליון וחצי ולאחרים אין עור כלום אני מתבשר פתאום שבארץ עוסקים בקביעת מכסות ומעניין שלנו פחות מאשר ל"נוטע . " הרצתי טלגרמה ארוכת לשון לארץ אשר תפוצץ אותם . ביקשתי כבר תשובות מרגיעות ומבטיחות . משום מה יש לי ביטחון גמור במפעל של עכשיו לא כמו בפעם הקודמת . בעצם אפשר להגיע גם לשני מיליון אולם אני בעצמי חושש ודוחה . איך שלא יהיה , והימים הקרובים יכולים להיות הרי מלחמות וצריך לעמוד על המשמר , אכניס את העניינים למסלול ויתחילו התשלומים הראשונים ואסע , אסע בסיפוק ידוע אם כי לא בלב קל לגמרי . כאשר קיבלתי ידיעה שהפט עומד לבוא הנה רציתי מיד לטלגרף לך ולהציע שתבואי יחד עם הבוסנקה עם הפט . [ 1

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר