ב. שליחות ציונית ופעילות ה"העברה" בברלין

עמוד:113

בין שלל מכתביו למרכז החקלאי הוא תזכיר ששלח ב 12 באוקטובר , 1933 ושביקש להפיצו בין מנהיגי תנועת הפועלים ומעצבי דעת הקהל בה ( תעודה . ( 37 בתזכיר הציג הצעה להקמת עיר יהודית בוואדי חוורת , לימים עמק חפר , סמוך למקום היישוב מכמורת כיום , עיר שתתבסס על עולי גרמניה , שנטו ברובם להתיישבות עירונית . בהצעה - שלא יצאה אל הפועל - באה לביטוי חשיבתו הכלכלית והחברתית של שקולניק , שהניח כי ללא הספסרות בקרקעות שפרחה באותן השנים בתל אביב ובסביבותיה - 'יעיר סדום זו עם כל הוונדאה [ המרדנות ] שלה" - תהיה הקמת העיר החדשה זולה יותר מהרחבת תל אביב ואף נקייה מכל חולייה . את העיר הציע לבסס על תעשייה ועל שירותים להתיישבות החקלאית הנרחבת שהוקמה באותם הימים בוואדי חוורת ובצפון השרון . למרות המכתבים החד משמעיים ששלח שקולניק למוסדות ההסתדרות בארץ נמשכו הדיונים בהנהלותיהם זמן רב והנתונים והמסמכים שדרש , כגון פרוספקטים ומאזנים מדויקים , ייפוי כוח רשמי מניר ופרטים מדויקים על גובה הריבית שתשולם על ההלוואות מיהודי גרמניה , המשיכו להתעכב . נוצר פער גדול בין מי שישבו בגרמניה , ושהיו שקועים בפעולת ההעברה , לבין הגופים הכלכליים בארץ . שקולניק חש שהגורמים בארץ פועלים בחוסר מקצועיות , וככל שעברו הימים גברה אצלו ההכרה שעליו להגיע לארץ ישראל ולסגור אחת ולתמיד את הפערים הגדולים שיצר המרחק הגאוגרפי . "בימים האחרונים בשלה אצלנו כאן החלטה שאני אעוף באווירון ארצה לראות מה קרה אתכם ומה הוא בלבול הלשונות ומוחות אשר קם בינינו , " כתב להנהלת ניר באמצע אוקטובר ( תעודה , ( 38 לצר דברי תוכחה וביקורת על אטיות הפעולה מצדם . באמצע נובמבר 1933 יצא שקולניק לביקור בארץ שנמשך כחודש בעוד אלישבע נשארה באירופה . עם בואו מיהר לעסוק בנושאים הקשורים להעברה ולפעילות החלוץ בגרמניה , אך מה שמילא את לבו יותר מכל היה מפגשו עם בתו דבורה לאחר קרוב לשבעה חודשים . "החמודה הכירה אותי מרחוק כשהתקרבתי ללכת מאות מטרים מהגן . רצה כשד לקראתי . התנפלה עלי וצעקה הכרתיך , הכרתי אותך . יש לי התמונות שלך . אבא . אבא , אבא'לה , " תיאר לאלישבע את המפגש הנרגש ( תעודה . ( 39 בשהותו הקצרה בארץ ישראל הספיק שקולניק לעסוק גם בענייני דגניה ב . במוקד חיי הקבוצה עמדה באותם הימים הצעתם של מספר חברים מתוכה לאחד את חמשת המשקים בעמק הירדן - דגניה א , כינרת , דגניה ב , בית זרע ואפיקים . ההצעת האיחור שהביא קדיש לוז'ינסקי לאספת דגניה ב כללה ביטול הקניין הפרטי של כל אחת מן הקבוצות , שיתוף בקרקע וברכוש , יצירת קופה משותפת , הנהגת רמת חיים אחידה ועוד , ודובר בה על הקמת משק אחד משותף תוך מתן אוטונומיה לכל קבוצה בעיקר בכל הנוגע לחיים הפנימיים . רעיון השיתוף בץ הקבוצות השונות ויצירת חברה רחבה שוויונית וצודקת יותר היה מעוגן למעשה בעצם רעיון הקבוצה , ואף נזכר בתזכיר שחיבר שקולניק למוסדות המיישבים בשנת 1919 ( תעודה . ( 6 אולם הצעת האיחוד שהועלתה עתה נראתה לרבים מרחיקת לכת מדי והיכתה גלים במשקי העמק , ובמיוחד סערו הרוחות בדגניה ב . בראשית דצמבר השתתף שקולניק באספת חברי דגניה ב שהתכנסה לדון באיחוד המוצע . שקולניק , ששאף זה שנים ארוכות להגברת השיתוף בין הקבוצות ( תעודה , ( 14 סבר כי ההצעה הנוכחית קיצונית מדי , בעיקר בכל הקשור לביטול הקניין הפרטי , ומזכירה בגישתה את רעיון הקיבוץ הגדול ( ראה פרק שני , ב ) שעמד בניגוד לעמדתן הבסיסית של הקבוצות . בדבריו באספה ( תעודה , ( 40 ובמקומות אחרים הוא הסתייג מן ההצעה לאיחוד מלא וטען כי יש בה משום הסתגרות מקומית , וכי צריך לחתור לצורת שיתוף שונה שתכיל את כלל הקבוצות בארץ , ושתתבסס רק על שיתוף פעולה כלכלי ועל השוואת רמת החיים ביניהן . בסופו של דבר לא יצא איחוד משקי עמק הירדן אל הפועל .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר