א. שליחות מגבית ללונדון

עמוד:104

. 32 אל המרכז החקלאי , תל אביב לונדון , 2 במאי 1933 למרכז החקלאי שלום ! את מכתבי אפרתי , הלפרן וגם של בהיר כמובן "כפרס חינם" קיבלתי ו"יהיו לי כטל משמים וכרביבים עלי עשב . " במשך הימים האלה כתבתי לכם מכתבים אחדים . ודאי קיבלתם אותם . את זיף [ זיו ] טרם השגתי . עסוק ובנסיעות . גם מהסוכנות מחפשים אותו ולשווא . אני מקווה בכל זאת שהשבוע יהיה האות הזה . היו לי שתי שיחות [ גודולות עם סקר . אחת במשרדו והשנייה בביתו אתמול , ביום הראשון - יום המנוחה . הוא מתחיל תמיד כהתאוננות על אי אפשרות של עבודה אתנו . מתחיל כמזכרת החטא של התיישבות גוש הקישון בזמן שלא היה כסף ואשר הביא , לפי דבריו , הפסדים גדולים וכוי . מתקומם נגד הביקורת ביחס להתיישבות האלף . כאן שומעים ממנו בדיוק את אותה הארגומנטציה אשר בפי הקסטר , לאמור מה הטענות ומה הביקורת ? אלה הם תנאי העבודה ותנאינו אנו בעלי הכסף . מתאים לכם - קבלו , לא מתאים - אל תקבלו . אני , סקר , אבוא לארץ ואמצא הרבה אנשים וגם פועלים אשר יסכימו לתנאינו . לתשובתי כי התיישבות האלף היתה בשבילנו מפעל של הסוכנות ובתור שכזה ביקרנוהו ורצינו לראות ריכוז מפעלים בסוכנות ולא פירוד , הוא משתתק ומנסה רק להוכיח שזה גם מתחילה לא היה מפעל של הסוכנות . השיחות בכלל הן ידידותיות מאוד . אין לי הרושם שהוא חושב באמת לעבוד לא אתנו , אבל ירצו להשתחרר מכמה וכמה מדרישותינו . הנה אומר : אתם תפסתם בזמנו את הקרקע ועשיתם את כל עניין "הבחירה החופשית" בעניין התיישבות האלף פלסתר . כאן גוללתי לפניו את כל פרשת הקרקעות ואת "אדמה בחיסכון" ( חבל ששרייבר לא מילא את הבטחתו ולא המציא לי את הפרוספקט באנגלית , יזכור לו אלוהי "ניר" את הדבר . ( הראיתי לסקר את המפות של מספר הנקודות אשר היו אתי והקדמתי והתריתי בו שאנו גם עכשיו עושים כדבר הזה ביחס לאלף השלישי של הפועלים ונמשיך . ואדרבה , מה רעתך , סקר , להציל את האדמה לפועלים מהשרפה או לא ? כאן נסתם פה הקטגור וייעש סנגור ועברנו לכל הפרובלמות של הקרקעות בדרום יהודה , בשרון , בשומרון בוואדי חווארת וכר' ושאלת החזקת הקרקעות בלי יישובים ובלי אנשים וכוי . ביארתי לו את כל התכניות ואת כל הטיפוסים ואת יסודות ההספקה העצמית . הקדמתי לו למפרע כי כל ועדה חדשה שיושיב על בדיקת התכניות האלו בוודאי תעשה שינויים ותיקונים כמו גם הוועדה שלאחריה , היות ואנו נתנו דרגה : מ 700-600 לירות ארץ ישראליות אשר המשק המלא צריך באמת לעלות עד ל 300-250 לירות ארץ ישראליות בשביל ההתחלה הראשונה . את הנותר נשאיר למתיישב ולבניו אחריו לשכלל ולבסס וכוי . הוא ביקש את כל החומר , ילמד אותו באנייה בנסיעתו ארצה . אגב , השאלה הראשונה היתה אם הקסטר יודע את התכניות הללו ; התפלא מאוד לתשובתי השלילית , באמרו שלא יעשה ולא כלום בלעדי הקסטר . עניתי באשר עניתי . סקר אומר : הנה פנו אלי בני בנימין מנתניה ורוצים הלוואה לבניינים , גם הם יהודים , לתת להם או לא ? תשובתי , כמובן השלילית , נתמכה הפעם במעשה של התיישבות הערבים והבטחת עבורה קבועה להם בהתאם לתכנית מוהל ובמעשה הספקולציה של מגרשי החולות בנתניה . ואמרתי לו ביחס אליהם את הפתגם Kaic Bojiica He KopMH . a OH Bee B nee maaHT וככל שאתה מאכיל את הזאב יותר , הוא מסתכל אל היער ) במה שנוגע לקרקעות ולעבודה עברית . דומני שהסברתי עשה עליו רושם . סקר אומר : כן , אבל ברגע זה איננו יכולים להגיד עוד דבר היות וניגשים לעניין של עזרה ליהודי גרמניה . המשפחה ושל סקר , מרקס וזיון בוודאי תיתבע גם לעניין זה . נוכל לדעת איזה דבר ברור כעבור זמן מה . כאן נכנסנו לניסיון של בירור , מה אפשר לעשות למחוסרי אמצעים גרמנים אם לא ליישב את פועלי ארץ ישראל ונפתח על ידי כך מקום לעבודה ולהכשרה בשביל עולי גרמניה . בעצם גם הוא חושב ככה . אלא שמא בכל זאת ישנם צעירים , הוא חושב , שהיו בחלוץ וקיבלו כבר איזה הכשרה והכנה לעבודה ולחקלאות . צריך בכל אופן להכין לדעתי כל מיני תכניות לקליטת אנשי גרמניה למקומות שלנו .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר