ד. ממשבר כלכלי למשבר מדיני בעקבות מאורעות תרפ"ט

עמוד:93

וחי אחיך עמך ושכר עבודה של הפוע ל החקלאי שכר העבודה של הפועל החקלאי הנהו הכי נמוך בסולם השכירות אשר בארץ . מבראשית עבודתו הועמד הפועל העברי בעל הצרכים של אדם תרבותי בהתחרות קשה עם הפועל הערבי והבדווי אשר רמת חייו נמוכה מאוד ואשר צרכיו מעטים מאוד . שכר העבודה משמש לפועל הערבי כתוספת להכנסת משקו וביתו בכפר ואפשר לו גם לחסוך כסף במטמונים ולהרמת מחיר האדמה אשר סביב למושבות העבריות . באופן כזה משמש הפועל הערבי למשאבה אשר שואבת את כספי היהודים הציבוריים והפרטיים מהמשק העברי למטמונים הערביים מבלי שהכספים האלה ישובו למחזור הכספי הכללי . ההופעה הזאת חותרת חתירה עמוקה תחת השורשים הכלכליים של המשק העברי בארץ . מאידך גיסא מוציא הפועל העברי את כל משכורתו בתוך המושבה אשר עובר בה על ידי תשלום שכר רירה , קניית צורכי הספקה , תשלום מסים , הוצואותו חינוך , עזרה מדיצינית וכוי . הכספים האלה מפרנסים עשרוה ומאות משפחות נוספות במושבה ובעיר וגם האיכר העברי נהנה על ידי יצירת שוק לתוצרתו ועל ידי הרמת מחיר ביתו , מגרשו , אדמתו ופרדסו ובו . ' ואם גם נתעלם לרגע מהיתרון הכללי הנ"ל הרי צריך לזכור כי הפועל במושבה עובד מקסימום 200 ימי עבודה בשנה , אחרי שננכה את ימי השבת והחגים , ימות הגשמים , ימי מחלה וחוסר עבודה רגילה במשק המטעים . אם אפילו הפועל יקבל 20 גרושים ארץ ישראליים ליום עבורה הרי משכורת השנתית תהיה 40 = 200 x 20 לירות ארץ ישראליות . בעד הסכום הזה צריך הפועל להתקיים 365 ימים בשנה . באופן כזה השאלה היא לא של 20 גרושים ארץ ישראליים כי אם של 11 גרושים ארץ ישראליים למחיית יום . והאם זה מספיק יותר מאשר ללחם צר ומים לחץ ? חיי משפחה כולנו מעוניינים שהפועל יתאחז בארץ , יכה שורשים בה , יקיים משפחה וירבה את מספר האוכלוסייה . מחיי רווקות נודדים לא ניוושע ולא נבנה את הארץ . לפיכך מוטלת חובה על היישוב ועל המוסדות לדאוג לתנאים כלכליים כאלה בשביל הפועל אשר יאפשר בתנאים הכי מינימליים לחיות חיי משפחה ולפרנס בעבודה את בני ביתו . התנאים שהאיכרים במושבות הישנות מציעים אינם מאפשרים בכל אופן את מילוי הצורך הלאומי הכללי הנ"ל . מצבו של הפרדסן עלינו לציין בשמחה כי הפרדסנות בשנים האלה מכניסה יפה ומשלמת ריבית גבוהה לקפיטל המושקע . פרדסן בינוני מכניס משטח של 30-25 דונם פרדס סכום נטו של 600-500 לירות ארץ ישראליות בשנה לעומת 40 לירות ארץ ישראליות שהפועל מבקש להשתכר בעבודה מפרכת . לעומת הפועל מרוויח הפרדסן 15-10 מונים . היש מקום להאשים את הפועל בצרות עין ובדחיקת רגלי אחרים . הן האיכר המתאכזר לאחיו הפועל הוא אשר חושב כי רק לו תהיה הארץ וכי רק הוא לבדו ישב בה ויעביר פועלים זרים בפרך ובניצול רב . המטעים החדשים בשרון לשמחתנו עלינו לציין כי מלחמתנו המתמדת בעד השלטת עבודה עברית במשק העברי נשאה פרי . עובדה היא כי משק המטעים החדש אשר נוצר בשנים האחרונות בגוש השרון נוצר כולו בידיים עבריות . פרדסני השרון הבינו כי הוצאות העבודה בהקמת הפרדס ובעיבודו השנתי ו ז רק חלק קטן מדמי ההשקעה . העבודה גופא מתחלקת למקצועית ולבלתי מקצועית . והנה מה שנוגע לעבודה מקצועית , הרי אין בשום אופן להחליף את הפועל העברי בעל ההשכלה ולפעמים גם בעל ידיעות חקלאיות מדעיות על פועל מחוסר כל תרבות . עובדה היא שגם אפנדים ערבים מעסיקים לעתים בפרדסיהם פועלים יהודים בעלי מקצוע .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר