ד. ממשבר כלכלי למשבר מדיני בעקבות מאורעות תרפ"ט

עמוד:82

אחר מגדולי הקפיטליסטים והמנצלים באירופה ואת מיטיבם ופטרונם של איכרי המושבות . במהלך ימי העלייה השנייה היו המושגים "מושבות הברון" ו"פקידי הברון" שמות נרדפים בחוגי הפועלים לניצול ולפילנתרופיה מנוונת . הברון מנגד העריך את הגישה הלאומית של אנשי תנועת הפועלים אך שלל את תפיסתם החברתית ואת אורחות חייהם החילוניים וזעם על יחסם השלילי לאיכרי המושבות ועל המאבקים החריפים שניהלו עמם לא אחת בשאלת העבודה העברית . לקראת הפגישה עם הברון כתב שקולניק ליוסף ברץ שעל פי הערכתו ידבר עמם הלה על הפגנה שערכו פועלים בנס ציונה נגד חוסר עבודה , הפגנה שבמהלכה נופצו שמשות בבתי איכרים , ו"בוודאי ירגז ויכעס ולא ייתן לדבר מילה . " ואכן הפגישה נשאה אופי מתוח ובמהלכה הוכיח הברון את בני שיחו קשות על עמדותיהם בשורה של נושאים : הדת היהודית , ההתיישבות העובדת , עבודה עברית , כלכלה וחברה , והאשים אותם ב"אגואיזם ובדאגה רק לעצמם . " שקולניק חש במהלך השיחה שהברון ניזון מאינפורמציה לא מהימנה על הפועלים בארץ ישראל , ומכיוון שלא ניתנה לו ולהרצפלד הזדמנות של ממש להשיב לטענותיו החליט לעשות זאת בכתב ( תעודה . ( 29 במכתבו אל הברון נדרש שקולניק שוב ליחסם של אנשי תנועת הפועלים לדת היהודית וטען שאף על פי שמרביתם אינם שומרים מצוות , הרי במפעלם ובאורחות חייהם הם יוצקים תוכן לאומי חדש לערכים הנעלים של המסורת היהודית . בהמשך הסביר את עמדותיהם בשאלות חברה , עבודה וכלכלה והפריך את האשמותיו של הברון . המצוקה המדינית שאליה נקלעה התנועה הציונית וההרגשה כי הבריטים הולכים ונוטים לצד הערבי הולידו שינוי בגישתם של חלק ממנהיגי מפא"י לשאלה הערבית . מתוך מודעות לשפל שבו נתונה העמדה הציונית העלו אחרים מהם עתה תכניות לשלטון מדיני בארץ ישראל שימנע מצד אחד את סתימת הגולל על חלום הבית הלאומי , ומן הצד האחר ייתן מענה גם לתביעות הלאומיות של הערבים . בפברואר 1931 התכנסה מועצת מפא "י ובמרכז דיוניה עמדה תכנית הפריטט שברל כצנלסון הציג והציע שהמפלגה תאמצה בתור עמדתה הרשמית . בתכנית , שאכן התקבלה במועצה , דובר על פתרון מדיני זמני על בסיס שתי אוטונומיות לאומיות ומוסדות שלטון משותפים שישרור בהם שוויון בין יהודים לערבים . בדבריו במועצה נמנע שקולניק מלעסוק בהיבטים המדיניים והעלה לדיון את ענייני ההתיישבות דווקא . הגם שלא אמר זאת במפורש , רומה שבעיניו היו הפעילות ההתיישבותית וקביעת העובדות בשטח חשובות יותר מן הנוסחאות המדיניות . הוא תבע דווקא עתה לצאת במפעל התיישבותי גדול שימשוך תרומות רבות מהעולם היהודי . ב 13 בפברואר 1931 פורסמה איגרת רשמית של ראש ממשלת בריטניה רמזי מקדונלר לווייצמן ושבה חזר על מחויבות ממשלתו להקים לעם היהודי בית בארץ ישראל והקהה במידה רבה את הסעיפים בספר הלבן של פספילד שעוררו דאגה בתנועה הציונית . "איגרת מקדונלד" נחשבה לניצחון מדיני ראשון לציונות לאחר תקופה קשה והחזירה למנהיגיה את האמונה כי ניתן עתה להמשיך במימוש התכניות הציוניות . עבור שקולניק היה המשך המפעל הציוני קשור בראש ובראשונה בהמשך ההתיישבות . הוועדה המיוחדת שהקימו הסוכנות והמרכז החקלאי כדי לתכנן את התיישבות האלף , וערה ששקולניק היה חבר בה , הציעה לבסס התיישבות זו על מטעי הדרים באזורי השרון ושפלת יהודה . בנאומו בוועידה הרביעית של ההסתדרות החקלאית , הברון אדמונד דה רוטשילד בתערובת ארץ-ישראל בפריס , 1930 לערך

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר