ג. התיישבות האלף הראשונה

עמוד:68

ביטחוני חזק שהקרן הקיימת תדע להעריך את השעה ותיענה לקריאה זו . חמישים אלף הדונמים שישנם ברשות הקרן הלאומית שלנו צריכים ויכולים לתת לחם במידה מינימלית במשך השנה בשביל אלף איש . ואל יהיה הדבר הזה קל בעיני הרירקטוריום של הקרן הקיימת . בשעת רעב ללחם בארץ אל תשאיר הקרן הקיימת את אדמתה בור . את אלף העובדים 500 ) יחידות משק ) עלינו לארגן ברובם המכריע מתוך פועלי ופועלות המושבות המאורגנים בקבוצות ובארגונים . המתיישבים צריכים להסכים - ומובטחני כי ברצון יקבלו זאת על עצמם — לעבוד 3-2 שנים עבודה קשה ולחיות חיי צמצום , חיי פועל רווק במושבה . אולם להם תהא הרגשה של יצירה עצמית , של השתרשות בקרקע ויניקה ממנה . המתיישבים מקבלים את הקרקע הדרוש , דירה בנויה ( לפי שעה חדר לשלושה אנשים , ( בהמת עבודה , אינוונטר הכי הכרחי וזרעים לתבואת חורף ותבואות קיץ . כל המתיישבים מתארגנים בקואופרציה התיישבותית וחיים בה עד תום תקופת בניין כל הבניינים . בתוך אלף החברים יימצאו גם בעלי מקצוע לכל עבודות בניין , וכל עבודות בניין תיעשינה על ידי המתיישבים . עלינו ליצור טיפוס בניין סולידי ופשוט , אשר יוזיל בהרבה את ההתיישבות . הבניין צריך להיות חזק , אבל בנוי בפשטות מרובה . את שכר העבודה נחוץ לדעתי להכניס בחשבון בסכום של 20 גרושים מצריים ליום עבודה . כמו כן הכרחי להקטין את אחוז הנהלת הבניין וההשגחה הטכנית . הבניינים נבנים בשביל הבונים עצמם ואסור לייקר את הבניין ולחייב את הבונה בסכומים גדולים ללא צורך . אל נוציא את שכרו של המתיישב בתור בנאי בהפסדו של הבנאי בתור מתיישב . בעוד 3-2 חודשים צריכות להימצא על המקום 4-3 מאות בהמות עבודה . חלק ממספר הבהמות נחוץ לרכוש תכף לשם התחלת עבודת הבניין . לא נעלם מעינינו כי בארץ אין כמעט אפשרות להשיג את מספר הבהמות הדרוש . עלינו מיד לשלוח חברים מומחים לקפריסין ולאיטליה לשם קניית בהמות עבודה . לפי הידיעות שבידינו יעלה לנו לקנות שם בהמות במחיר יותר זול מאשר כאן . והבאת בהמות מן החוץ תוזיל את מחיר הבהמות גם בארץ . יש גם לנסות להביא מפולין סוסי עבורה אשר לפי דעת מומחים יתאקלמו בארצנו ויתאימו לעבודה בארץ . הסוסים מפולין התאקלמו יפה , למשל ביוון ובהם השתמשו בהתיישבות הפליטים היוונים במקדוניה הדומה בחומה ובקדחתה לאקלימה של ארצנו . לו גם היה די כסף בידינו גם אז לא היתה לנו האפשרות לרכוש השנה פרות טובות . עוד לא מילאנו את מכסת הפרות במשקים הקיימים והשנה לא נעשה זאת משום הרבה טעמים , גם משקיים . לכל היותר עלינו לזיין את המתיישבים בפרות מקומיות זולות לשם הספקה עצמית , וממילא ניפטר לפי שעה משאלת הרפתות . ובמשך השנה הזאת נוכל לבדוק ולהכין גם טיפוס של רפת יותר זול . מצב המחלות של הפרות ומצב שוק החלב בשנים הקרובות אין בהם כדי לזרז את בניין הרפתות ורכישת פרות . מוטב שנקדים בנטיעות ובסדר ההשקאה בכל המקומות . עלינו תכף ומיד להזמין בבת אחת 150 עגלה הדרושות לנו בשנה הראשונה ומאתיים זוג רתמות בערך , על ידי הזמנה סיטונית זו נוכל בלי ספק להוזיל את המחיר . כמו כן עלינו לארגן את הכנת הנגרות הדרושה לכל 300 החדר , אשר נבנה בין בנגריות הקיימות , בין על ידי עבודה עצמית של הנגרים אשר יימצאו ודאי בתוך המתיישבים . הנגרות שלנו תהיה פשוטה ולא ניזקק למומחיות מיוחדת . הוזלת הבניין והאינוונטר ועל ידי זה הוזלת ההתיישבות - זוהי הססמה שלנו . מוטב לנו להרבות את אחוז השקעת הכספים בענפי הכנסה מאשר לאבן את הכסף בבניינים שאין אדם אוכל את פרותיהם לא בעולם הזה ולא בעולם הבא . כדי להימנע מבזבוז כספים ואנרגיה וכדי לרכז את המחשבה והאיניציאטיווה , נקטין השנה ככל האפשר את מספר נקודות היישוב . היות ונבנה השנה רק 300 חדרי רירה , חושבני כי טוב לנו לרכזם ב 3-2 נקודות בהתאם ליכולת הקפת השטחים והמרחקים לשדות . אנו נימנע לפי שעה על ידי כך מהוצאות יתרות בסידור המים , השמירה והדרכים ונוכל גם לבחור בנקודות הכי מתאימות לטרנספורט בקרבת הרכבת או הכביש .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר