ג. התיישבות האלף הראשונה

עמוד:67

ואם לברר לאור מצוקתנו זאת את התקציב החקלאי אין להימנע מההכרה הקשה כי תקציב זה כמו שהוא אינו מתאים היום למציאות כלל . כמעט כל משקי עמק יזרעאל היו צריכים השנה לקבוע את מקום מושבם בהחלט , לבנות את רוב בנייניהם ולרכוש את בהמות החלב שעליהן אנו לפי שעה בונים את תקנות המשק . על פי התקציב הנוכחי לא נוכל למלא את הדרישות הללו . התקציב אינו נותן אפוא את האפשרות לבסס את המשקים הקיימים . ובכל זאת הנני בא בתביעה להפריש חלק גדול מהתקציב החקלאי לשם התיישבות חדשה . המצוקה אשר בארץ ומצב התקציב החקלאי מחייבים אותנו לוותר השנה על השקעת כספים בבניינים ובקניית פרות . בבניינים הזמניים הקיימים במשקים יצטרכו לגור עור שנה אחת , שנת מעבר זאת , עד יעבור זעם . ובקניית הפרות היינו צריכים השנה , בעקב מחלות הבקר המתדבקות המתהלכות בארץ , להתנהג בין כך בזהירות יתרה . כרגע אין גם הפרה מצויה בשוק על נקלה . והנני מרשה לעצמי גם להטיל ספק בדבר אם רכישת הפרות הרגילות שתנובת חלבן בינונית היא , בתנאי תנובת הפלחה שלנו ויכולת המשקים להכין הזנה זולה - אם רכישה זו השתא צורך השעה היא ואם יש בה משום הצערת המשק קדימה . נראה לי כי עדיפה מכל יתר הסעיפים שבתקציב השתא היא ההשקאה . ולסידורה צריך לגשת בכל הטמפו . ההשקאה המסודרת והזולה יחד עם העלאת תנובת הפלחה רק הם אולי יזכו את קיום המחלבה . עם סידורה יוכל להתפתח גם ענף גידול הירקות , שברוב משקינו הוא כובש לו לאט לאט את מקומו ואת עובדיו . נחוץ יהיה משום כך לתת למשקים הקיימים השנה את כל האמצעים הדרושים לסידור השקאה למטעים , לאינוונטר הדרוש ולאספקה . את כל יתר הכסף נקדיש להתיישבות חדשה . והדרישה צריכה להיות - התיישבות חדשה של אלף עובדים . לא יתואר כי אלפיים חברים וחברות , צמאי פעולת יצירה בארץ , יתהלכו בינינו מחוסרי עבודה , נטולי תקווה , אכולי ייאוש ורעבים ללחם . בו בזמן שיש לנו שטחי קרקע בור המחכים לעובדים ומסוגלים בחלק ידוע עוד השנה להיענות להם . יודע אני את כל הקשיים שיש בהגשמת ההצעה הזאת , אולם יודע אני גם כי בכוחנו וביכולתנו להתגבר עליהם . ננסה נא לבחון את ההצעה לפרטיה : הקרקע הדרוש לכך - בשטח של 50 , 000 דונם - נמצא ברשות הקרן הקיימת . אבל כמעט את מחצית אדמתה הבטיחה הקרן הקיימת ל"לנדסמנשפטים" [ איגודי עולים ארצייםו אחדים , אשר אנשיהם טרם באו וספק גדול אם יבואו בקרוב . נניח אפילו כי היהודים האלה עומדים לבוא , הן לא תתואר בארץ התיישבות חקלאית מעורבת עשויה על ירי אנשים הבאים ישר מהאנייה אל המשק . וכבר הורנו הניסיון כי גם אנשי הלנדסמנשפטים זקוקים לכספי קרן היסוד ואלה הן לא יגיעו אליהם בקרוב , והם יהיו מוכרחים לחכות לתורם . ברור אפוא כבר כי בשנה זו לא תצא התיישבותם לפועל , והאדמה תשם על קוציה . וזה לא ייתכן ! מי אשר נמצא בארץ , סובל את סבלה , ורעב בה ללחם - הוא אשר יזכה ראשונה ןלןהתיישבות על אדמת הלאום ובכספי הלאום , מבלי הבדל חוג ומעמד . ואם מי מחברי הלנדסמנשפטים נמצא בארץ ומסוגל לעלות על הקרקע בתנאי עבודתנו יחד עם יתר העולים — חבר הוא לאלף העובדים העולים להתיישבות . אולם במצבנו הנוכחי אץ בשום אופן להשאיר את האדמה בור ולשמר אותה בשביל אנשים היושבים עוד בארצות הגולה השונות ורואים את ארץ ישראל רק בחלומם . חטא לאומי נחטא בזה שאין לו כפרה . ואל יאמר כי שמירת הבטחת הקרן הקיימת ללנדסמנשפטים השונים תרבה את הכנסותיה . יותר משתכנים הקרן הקיימת על ידי הבטחותיה , תפסיד על ידי הפסקת עבודתנו בארץ ועל ידי היציאה מן הארץ שתתגבר . רק התיישבות חדשה ופעולה חדשה יכולות עכשיו להציל את המצב ולהבקיע דרך באפלה אשר עטפה את מפעלנו בגולה . כל האדמה הנמצאת כיום ברשות הקרן הקיימת - צריכה להימסר לעובדים לעבדה וליישבה ! זו היא תביעת ההצלה שלנו כיום .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר